ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 31: אשר פצל ברהטים בשקתות המים › פיסקה 5 (קסא ע"ב)

׳ויחמנה׳ - קור הצפון מקפיא את המים, וחום הדרום מפשירם, ולשון נקבה שכולן נקבות

ויצא · אשר פצל ברהטים בשקתות המים · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף קסא ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיֵּחַמְנָה׳ (בראשית ל, לח), מַאי ׳וַיֵּחַמְנָה׳. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְרוּחַ צָפוֹן נָשִׁיב, מַיִין גְּלִידִין וְלָא נָגְדִין לְבַר וְלָא אִשְׁתַּקְיָין, בְּגִין דְּדִינָא תַּלְיָא, וּקְרִירוּ דְּצָפוֹן גָּלִיד מַיָא. וְכַד אִתְעַר רוּחַ דָּרוֹם, מִתְחַמְּמֵי מַיָא, וְאִתְעֲבַר גְּלִידוּ דִּלְהוֹן וְנָגְדִין, כְּדֵין אִתְשַׁקְיָין כֹּלָּא. בְּגִין דַּחֲמִימוּ דְּדָרוֹם שָׁרָאן מַיָא, וְכֻלְּהוּ מִתְחַמְּמֵי וְחָדָאן לְמִשְׁתֵּי מֵהַהוּא קְרִירוּ דְּצָפוֹן דַּהֲוָה לוֹן בְּקַדְמִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּחַמְנָה׳. ׳וַיֵּחַמְנָה׳, וְהָא (וְלָא) כְּתִיב ׳וַיֶּחֱמוּ׳. אֶלָּא דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נוּקְבֵי.

תרגום

׳וַיֵּחַמְנָה׳ (בראשית ל, לח) - מַה זֶּה ׳וַיֵּחַמְנָה׳? בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרוּחַ צָפוֹן נוֹשֶׁבֶת, הַמַּיִם קוֹפְאִים וְלֹא נִמְשָׁכִים לַחוּץ וְלֹא מֻשְׁקִים, מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין תָּלוּי, וְקֹר הַצָּפוֹן מַקְפִּיא אֶת הַמַּיִם. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ הַדָּרוֹם, מִתְחַמְּמִים הַמַּיִם, וְהַקִּפָּאוֹן שֶׁלָּהֶם עוֹבֵר וְשׁוֹפְעִים, אָז הַכֹּל מֻשְׁקִים. מִשּׁוּם שֶׁהַחֹם שֶׁל הַדָּרוֹם מַפְשִׁיר אֶת הַמַּיִם, וְכֻלָּם מִתְחַמְּמִים וּשְׂמֵחִים לִשְׁתּוֹת מֵאוֹתוֹ הַקֹּר שֶׁל הַצָּפוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּחַמְנָה׳. ׳וַיֵּחַמְנָה׳, וַהֲרֵי (וְלֹא) כָתוּב ׳וַיֶּחֱמוּ׳? אֶלָּא שֶׁהֵם כֻּלָּם נְקֵבוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויחמנה׳ (בראשית ל, לח), מאי ׳ויחמנה׳. תא חזי, בשעתא דרוח צפון נשיב, מיין גלידין ולא נגדין לבר ולא אשתקיין, בגין דדינא תליא, וקרירו דצפון גליד מיא. וכד אתער רוח דרום, מתחממי מיא, ואתעבר גלידו דלהון ונגדין, כדין אתשקיין כלא. בגין דחמימו דדרום שראן מיא, וכלהו מתחממי וחדאן למשתי מההוא קרירו דצפון דהוה לון בקדמיתא. הדא הוא דכתיב ׳ויחמנה׳. ׳ויחמנה׳, והא (ולא) כתיב ׳ויחמו׳. אלא דאינון כלהו נוקבי.

התרגום: ׳ויחמנה׳ (בראשית ל, לח) - מה זה ׳ויחמנה׳? בא ראה, בשעה שרוח צפון נושבת, המים קופאים ולא נמשכים לחוץ ולא משקים, משום שהדין תלוי, וקר הצפון מקפיא את המים. וכשמתעוררת רוח הדרום, מתחממים המים, והקפאון שלהם עובר ושופעים, אז הכל משקים. משום שהחם של הדרום מפשיר את המים, וכלם מתחממים ושמחים לשתות מאותו הקר של הצפון שהיה להם בראשונה. זהו שכתוב ׳ויחמנה׳. ׳ויחמנה׳, והרי (ולא) כתוב ׳ויחמו׳? אלא שהם כלם נקבות.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח בשעתא וגו' לפעמים יכונה הדין בחום ואש והרחמים בקרירות ולפעמים להפך בסוגיא דשמעתין וכדאיתא פ' בראשית בכמה דוכתי. אמנם הענין כי אל הדין בסוד השפע הנשפע ב' בחינות פעמים יהיה הדין כ"כ חזק שימנע השפע מעיקרו שלא יושפע כלל ואז…

אור יקר: בגין דאינון כולהו נוקבי, הן אמת הכחות התחתונים יש זכרים ונקבות, משפיעים ומושפעין כאומרו ומקבלין דין מן דין, אמנם עתה שהם באים לשתות כולם נקבות, וז״ש ויחמנה בלשון נקפה.

רמ"א: כולהו נוקבי כו'. נגד מה שלמעלה הימנו, כי כלם מקבלין דין מדין:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר