׳באר שבע׳ - יעקב נכנס לאמונה, והוצרך להיבחן במקום שנבחנו אבותיו
ויצא · ויצא יעקב · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף קמז ע"ב
לשון הזוהר
וְדָא סוֹפָא דְּמַחְשָׁבָה, בְּאֵ"ר שָׁבַע אִיהוּ. וְיַעֲקֹב עָאל בְּהַאי רֵישָׁא לִמְהֵימְנוּתָא. כֵּיוָן דְּאִתְדַּבַּק בִּמְהֵימְנוּתָא דָא, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאִתְבָּחֲנָא בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְבְּחִינוּ אֲבָהָן דִּילֵיהּ, דְּעָאלוּ בִּשְׁלָם וּנְפָקוּ בִּשְׁלָם.
תרגום
וְסוֹף הַמַּחֲשָׁבָה הַזֶּה, הוּא בְּאֵ"ר שָׁבַע. וְיַעֲקֹב נִכְנַס בָּרֹאשׁ הַזֶּה לָאֱמוּנָה. כֵּיוָן שֶׁנִּדְבַּק בָּאֱמוּנָה הַזּוֹ, הֻצְרַךְ לוֹ לְהִבָּחֵן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְחֲנוּ אֲבוֹתָיו, שֶׁנִּכְנְסוּ בְשָׁלוֹם וְיָצְאוּ בְשָׁלוֹם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודא סופא דמחשבה, בא"ר שבע איהו. ויעקב עאל בהאי רישא למהימנותא. כיון דאתדבק במהימנותא דא, אצטריך ליה לאתבחנא בההוא אתר דאתבחינו אבהן דיליה, דעאלו בשלם ונפקו בשלם.
התרגום: וסוף המחשבה הזה, הוא בא"ר שבע. ויעקב נכנס בראש הזה לאמונה. כיון שנדבק באמונה הזו, הצרך לו להבחן באותו המקום שנבחנו אבותיו, שנכנסו בשלום ויצאו בשלום.
מן המפרשים
אור יקר: וז״ש ודא סופא דמחשבה באר שבע איהו. ויעקב עאל וכו׳, שכן דרך הכניסה לידבק בת״ת עצמו להיותו מרכבה לשתי בחינותיו, הא׳ שש קצוות ממש, והב׳ דעת שבבינה, אחז תחלה בבאר בבאר עד הת״ת, ושבע נגד הבינה ששם הדעת כדפי׳.
שעת רצון: ויעקב עאל בהאי רישא למהימנותא. כאמור שבתחילה זכה להיות מרכבה לזה יעקב התחתון היוצא כנגד נה״י דז״א:
הסולם: ודא סופא דמחשבה וכו': וסוף המחשבה הזו הנ"ל הוא באר שבע. ויעקב שהיה בבאר שבע הזו, השיג בזה, את הראש של האמונה, דהיינו ג"ר מבחינת חסדים, כנ"ל, שג"ר הללו נקראים רישא דמהימנותא, כיון שיעקב נתדבק באמונה הזו, דהיינו בג"ר דחסדים, היה…