ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 3: ויצא יעקב › פיסקה 2 (קמז ע"ב)

׳קול יעקב׳ - שם לנסתר שאינו ידוע כלל, ובו נראית האמונה של הכל

ויצא · ויצא יעקב · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קמז ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַאי זֹהַ"ר שָׁארֵי מַאן דְּשָׁארֵי. שְׁמָא אִיהוּ לְהַהוּא דְּסָתִים דְּלָא יְדִיעַ כְּלָל. קוֹל יַעֲקֹב אִקְרֵי, בְּהַאי אִתְחֲזֵי מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא. הַהוּא דְּסָתִים וְלָא יְדִיעַ כְּלָל, בְּהַאי שַׁרְיָא ידו"ד. שְׁלִימוּ דְכָל סִטְרִין אִיהוּ, עִלָּאָה וְתַתָּאָה. הָכָא אִשְׁתַּכַּח יַעֲקֹב, שְׁלִימוּ דַּאֲבָהָן דְּאָחִיד מִכָּל סִטְרִין. זֹהַ"ר דָּא, עַל בְּרִירוּ דִּשְׁמָא דָא אִקְרֵי, דִּכְתִיב ׳יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳ (ישעיה מא, ח). תְּרֵין שְׁמָהָן אִקְרֵי, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. בְּקַדְמִיתָא יַעֲקֹב, וּלְבָתַר יִשְׂרָאֵל.

תרגום

בַּזֹּהַ"ר הַזֶּה שׁוֹרֶה מִי שֶׁשּׁוֹרֶה. הוּא שֵׁם לְאוֹתוֹ הַנִּסְתָּר שֶׁלֹּא יָדוּעַ כְּלָל. נִקְרָא קוֹל יַעֲקֹב, בָּזֶה נִרְאֵית הָאֱמוּנָה שֶׁל הַכֹּל. אוֹתוֹ נִסְתָּר שֶׁלֹּא יָדוּעַ כְּלָל, בָּזֶה שׁוֹרֶה יהו"ה. הוּא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן. כָּאן נִמְצָא יַעֲקֹב, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁאָחוּז מִכָּל הַצְּדָדִים. הַזֹּהַר הַזֶּה עַל בְּחִירַת הַשֵּׁם הַזֶּה נִקְרָא, שֶׁכָּתוּב ׳יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳ (ישעיה מא, ח). שְׁנֵי שֵׁמוֹת נִקְרָא, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. בָּרִאשׁוֹנָה יַעֲקֹב, וְאַחַר כָּךְ יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהאי זה"ר שארי מאן דשארי. שמא איהו לההוא דסתים דלא ידיע כלל. קול יעקב אקרי, בהאי אתחזי מהימנותא דכלא. ההוא דסתים ולא ידיע כלל, בהאי שריא ידו"ד. שלימו דכל סטרין איהו, עלאה ותתאה. הכא אשתכח יעקב, שלימו דאבהן דאחיד מכל סטרין. זה"ר דא, על ברירו דשמא דא אקרי, דכתיב ׳יעקב אשר בחרתיך׳ (ישעיה מא, ח). תרין שמהן אקרי, יעקב וישראל. בקדמיתא יעקב, ולבתר ישראל.

התרגום: בזה"ר הזה שורה מי ששורה. הוא שם לאותו הנסתר שלא ידוע כלל. נקרא קול יעקב, בזה נראית האמונה של הכל. אותו נסתר שלא ידוע כלל, בזה שורה יהו"ה. הוא השלמות של כל הצדדים, העליון והתחתון. כאן נמצא יעקב, השלמות של האבות שאחוז מכל הצדדים. הזהר הזה על בחירת השם הזה נקרא, שכתוב ׳יעקב אשר בחרתיך׳ (ישעיה מא, ח). שני שמות נקרא, יעקב וישראל. בראשונה יעקב, ואחר כך ישראל.

מן המפרשים

מקדש מלך: בהאי שרייא הוי"ה יובן במ"ש הרב שעיקר שם הוי"ה הוא בת"ת לפי ששלשה כלים שבו חיצון ואמצעי ופנימי כולם הויו"ת שלימו דכל סטרין איהו וכו' פי' שת"ת מכריע בין ח"ג ובין בינה ומ'. וז"ש עילאה ותתאה :

אור יקר: בהאי זוהר שארי מאן דשארי, היינו החכמה והבינה שהם על הדעת, והם כסא לכתר עליון, והם שם לכתר, שהכתר נקרא בשם החכמה ידו״ד, ובשם הבינה אהיה, ונודע שגדר שם הוא לבוש ובודאי שהם לבוש לכתר, ואם נפרש שעל הדעת שורה הכתר והוא שם לא״ם לא…

מהרח"ו: תרין שמהן אקרי יעקב וישראל וגו'. דבר זה יראה זר לכאורה כי לעולם יעקב לא עלה למעלה מן הת"ת ובגופא לבד ולא בנשמתא כנזכר פרשת בראשית כ"א ע"ב וכ"ב א', ובמקום אחר מצינו היות יעקב במלכות וכדאיתא הכא דהיא סוף המחשבה. אמנם נקצר ונעלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר