משמרות שבארץ וברקיע - סדרי שירה זה כנגד זה
ויצא · למנצח לבני קרח על עלמות שיר · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף קנט ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דְאִיכָּא מִשְׁמָרוֹת בְּאַרְעָא, הָכִי נָמֵי בִּרְקִיעָא, דִּמְזַמְּרֵי לְמָרַיְיהוּ וְאָמְרֵי שִׁירָתָא תָּדִיר. וְכֻלְּהוּ קָיְימִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין, וְכֹלָּא בְּסִדְּרָן דְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳, מַאי ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳. אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמוֹנִים פִּלַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ (שיר השירים ו, ח). מַאי ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג). וּבְגִין דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבְּנָא, כְּתִיב ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳. וְכֻלְּהוּ שׁוּרִין שׁוּרִין, מְסַחֲרָן סְדָרִין, אִלֵּין לָקֳבֵיל אִלֵּין, לְזַמְּרָא וּלְשַׁבָּחָא לְמָרֵיהוֹן, וְאִלֵּין אִינוּן ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳. וּבְגִין דְּאִית עֲלָמוֹת דְּלָא מְזַמְּרִין כְּאִלֵּין, אִלֵּין אִקְרוּן ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מִשְׁמָרוֹת בָּאָרֶץ, כָּךְ גַּם בָּרָקִיעַ, שֶׁמְּזַמְּרִים לְרִבּוֹנָם וְאוֹמְרִים תָּמִיד שִׁירָה. וְכֻלָּם עוֹמְדִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְהַכֹּל בִּסְדָרִים שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳, מַה זֶּה ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ (שיר השירים ו, ח). מַה זֶּה ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג). וּמִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, כָּתוּב ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳. וְכֻלָּם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, מַקִּיפִים סְדָרִים, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, לְזַמֵּר וּלְשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנָם, וְאֵלּוּ הֵם ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳. וּמִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ עֲלָמוֹת שֶׁאֵין מְזַמְּרוֹת כְּמוֹ אֵלּוּ, אֵלּוּ נִקְרָאוֹת ׳עֲלָמוֹת שִׁיר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כגוונא דאיכא משמרות בארעא, הכי נמי ברקיעא, דמזמרי למרייהו ואמרי שירתא תדיר. וכלהו קיימין אלין לקבל אלין, וכלא בסדרן דשירין ותושבחן, והא אוקמוה חברייא. ׳עלמות שיר׳, מאי ׳עלמות שיר׳. אלא כמה דאת אמר, ׳ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר׳ (שיר השירים ו, ח). מאי ׳ועלמות אין מספר׳. כמה דאת אמר ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג). ובגין דלית לון חושבנא, כתיב ׳ועלמות אין מספר׳. וכלהו שורין שורין, מסחרן סדרין, אלין לקביל אלין, לזמרא ולשבחא למריהון, ואלין אינון ׳עלמות שיר׳. ובגין דאית עלמות דלא מזמרין כאלין, אלין אקרון ׳עלמות שיר׳.
התרגום: בא ראה, כמו שיש משמרות בארץ, כך גם ברקיע, שמזמרים לרבונם ואומרים תמיד שירה. וכלם עומדים אלו כנגד אלו, והכל בסדרים של שירות ותשבחות, והרי פרשוה החברים. ׳עלמות שיר׳, מה זה ׳עלמות שיר׳? אלא כמו שנאמר ׳ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׳ (שיר השירים ו, ח). מה זה ׳ועלמות אין מספר׳? כמו שנאמר ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג). ומשום שאין להם חשבון, כתוב ׳ועלמות אין מספר׳. וכלם שורות שורות, מקיפים סדרים, אלו כנגד אלו, לזמר ולשבח את רבונם, ואלו הם ׳עלמות שיר׳. ומשום שיש עלמות שאין מזמרות כמו אלו, אלו נקראות ׳עלמות שיר׳.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בפקודי מאמר טז, כא (רכז:) ת"ח בשעתא דהאי נרדא מ' סלקא לעילא שהוא התעוררותה ממטה למעלה בתורה ומצוה וכיוצא כדין חביבותא אתקשרת שהוא מחבקת באהבה בין תרין דרועין ובסוד זה עולה ונקשרת והיינו או' סלקא וגו'. וכלהו רתיכין…
הסולם: ת"ח כגוונא וכו': בוא וראה, כמו שיש משמרות בארץ, שי"ב שעות הלילה, מתחלקות על ג' פעמים ארבע, יש גם כן ברקיע, שג' כתות מלאכים מזמרים בהם לרבונם, ואומרים בהם שירה תמיד. וכולם עומדים אלו מעל אלו, דהיינו לפי סדר מדרגתם, בסו"ה גבוה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: