׳על עלמות שיר׳ - שירות בני קרח ודוד מחדשות שירים שמלפנים, בסוד החכמה
ויצא · למנצח לבני קרח על עלמות שיר · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף קנח ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וגו'׳ (בראשית ל, כב), פָּתַח וְאָמַר, ׳לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר׳ (תהלים מו, א). הַאי קְרָא, אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, דְּרָזָא דְּחָכְמְתָא אִיהוּ. וְכָל הַנֵּי שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דַּהֲווּ אָמְרֵי בְּנֵי קֹרַח, כֻּלְּהוּ מְחַדְּתִין אִינוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דַּהֲווּ מִלְּקַדְּמִין, וְכֵן כָּל אִינוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּאָמַר דָּוִד וְכָל אִינוּן דַּהֲווּ עִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ הֲווּ בְּרָזָא עִלָּאָה, בְּרָזָא דְחָכְמְתָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וגו'׳ (בראשית ל, כב), פָּתַח וְאָמַר, ׳לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר׳ (תהלים מו, א). בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה. וְכָל הַשִּׁירִים וְהַתִּשְׁבָּחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵי קֹרַח, כֻּלָּם מְחַדְּשִׁים הֵם אוֹתָם שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁהָיוּ מִלְּפָנִים, וְכֵן כָּל אוֹתָם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד וְכָל אוֹתָם שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, כֻּלָּם הָיוּ בְּסוֹד עֶלְיוֹן, בְּסוֹד הַחָכְמָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳ויזכר אלהים את רחל וגו'׳ (בראשית ל, כב), פתח ואמר, ׳למנצח לבני קרח על עלמות שיר׳ (תהלים מו, א). האי קרא, אית לאסתכלא ביה, דרזא דחכמתא איהו. וכל הני שירין ותושבחן דהוו אמרי בני קרח, כלהו מחדתין אינון שירין ותושבחן דהוו מלקדמין, וכן כל אינון שירין ותושבחן דאמר דוד וכל אינון דהוו עמיה, כלהו הוו ברזא עלאה, ברזא דחכמתא.
התרגום: בא ראה, כתוב ׳ויזכר אלהים את רחל וגו'׳ (בראשית ל, כב), פתח ואמר, ׳למנצח לבני קרח על עלמות שיר׳ (תהלים מו, א). בפסוק הזה יש להסתכל, שהוא סוד של חכמה. וכל השירים והתשבחות הללו שהיו אומרים בני קרח, כלם מחדשים הם אותם שירים ותשבחות שהיו מלפנים, וכן כל אותם שירות ותשבחות שאמר דוד וכל אותם שהיו עמו, כלם היו בסוד עליון, בסוד החכמה.
מן המפרשים
כתם פז: ת"ח כתיב ויזכור אלהים את רחל פתח ואמר למנצח לבני קרח על עלמות שיר . כוונת הפתיחה הזאת ואם לא נתבאר ממנה הוא לדמות שבטי ישראל אל הממשלה הראשונה רגלי המרכבה וחייליה משרתי עליון אשר הליכותם הליכות אלי מלכי בקדש הם האומרים שירה…
מקדש מלך: פתח ואמר למנצח וכו' טעם פתיחה זו בכאן משום שאמר לקמן דאינון אתוון מעלמא עילאה נינהו דאינון אולידו וכו' נמצא שמה אותיות של זו"ן יצאו כל התולדות וכן בכאן ויזכר אלהים שהוא דכורא וישמע אליה אלהים היא הנוקבא כמ"ש הזוהר לקמן בדף…
הסולם: תא חזי כתיב ויזכור אלקים את רחל וגו': פתח ואמר , למנצח לבני קרח על עלמות שיר. מקרא זה יש להסתכל בו, כי סוד החכמה הוא. וכל אלו שירות ותשבחות שבני קרח היו אומרים, כולם אינם חדשים, אלא חדשו שירות ותשבחות ישנות, שכבר היו מקודם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: