׳כעץ שתול על מים׳ - הרהור טוב עולה ואוחז בעץ החיים, וכל הברכות יוצאות ממנו
ויצא · והתקדשתם והייתם קדשים · מאמר 22 · פיסקה 3 · דף קנה ע"א
לשון הזוהר
בְּגִין דְּהִרְהוּרָא טָבָא סָלִיק לְעֵילָא, אָחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, אַתְקִיף בְּעַנְפּוֹי, אָכִיל מֵאִנְבֵּיהּ, כָּל קִדּוּשִׁין וְכָל בִּרְכָאן נָפְקִין מִנֵּיהּ. אַחְסִין חַיִּין לְנַפְשֵׁיהּ וְאַסְוָותָא לְגַרְמֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חוֹם וגו'׳ (ירמיה יז, ח). כָּל מִלִּין דְּעַלְמָא, אָזְלִין בָּתַר מַחְשָׁבָה וְהִרְהוּרָא, וְעַל דָּא ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳ (ויקרא יא, מד), בְּגִין דְּכָל קִדּוּשִׁין דְּעַלְמָא אַפִּיק וּמָשִׁיךְ בְּהִרְהוּרָא טָבָא.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁהִרְהוּר טוֹב עוֹלֶה לְמַעְלָה, אוֹחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים, מַחֲזִיק בַּעֲנָפָיו, אוֹכֵל מִפִּרְיוֹ, כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ. מוֹרִישׁ חַיִּים לְנַפְשׁוֹ וּרְפוּאָה לְעַצְמוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם וגו'׳ (ירמיה יז, ח). כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הוֹלְכִים אַחַר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר, וְעַל כֵּן ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים׳ (ויקרא יא, מד), מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מוֹצִיא וּמוֹשֵׁךְ בְּהִרְהוּר טוֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דהרהורא טבא סליק לעילא, אחיד באילנא דחיי, אתקיף בענפוי, אכיל מאנביה, כל קדושין וכל ברכאן נפקין מניה. אחסין חיין לנפשיה ואסוותא לגרמיה, עליה אתמר ׳והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום וגו'׳ (ירמיה יז, ח). כל מלין דעלמא, אזלין בתר מחשבה והרהורא, ועל דא ׳והתקדשתם והייתם קדושים׳ (ויקרא יא, מד), בגין דכל קדושין דעלמא אפיק ומשיך בהרהורא טבא.
התרגום: משום שהרהור טוב עולה למעלה, אוחז בעץ החיים, מחזיק בענפיו, אוכל מפריו, כל הקדשות וכל הברכות יוצאות ממנו. מוריש חיים לנפשו ורפואה לעצמו, עליו נאמר ׳והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם וגו'׳ (ירמיה יז, ח). כל דברי העולם הולכים אחר המחשבה וההרהור, ועל כן ׳והתקדשתם והייתם קדשים׳ (ויקרא יא, מד), משום שכל הקדשות של העולם מוציא ומושך בהרהור טוב.
מן המפרשים
הסולם: בגין דהרהורא טבא וכו': כי הרהור טוב העולה למעלה, נאחז בעץ החיים, שהוא קו אמצעי, ומחזיק בענפיו ואוכל מפירותיו, כל הקדושות וכל הברכות יוצאות ממנו, ונוחל חיים לנפשו, ורפואה לעצמו, עליו נאמר, והיה כעץ שתול על מים ועל יובל וגו'.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: