׳ואין יתרון תחת השמש׳ - השמש מכניס לאמונה העליונה, ומתחתיו אין להידבק
ויצא · הבל הבלים אמר קהלת · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קמז ע"א
לשון הזוהר
וְשֵׁירוּתָא דְּאִיהוּ אָמַר, רָזָא דְּשִׁמְשָׁא, דְּאִיהוּ הֶבֶל, דְּקִיֵּים עַלְמָא, וְאִיהוּ רָזָא לְאָעֳלָא בַּר נָשׁ לְגוֹ מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ, כָּל מַה דִּתְחוֹת הַאי דַרְגָּא, לָאו אִיהוּ רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ב, יא) ׳בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת ט, ג), דְּהָא תְּחוֹת הַאי לָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְדַּבָּקָא. שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, חָדָא אִינוּן בְּלָא פִּירוּדָא, וְסִיהֲרָא אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ תְּחוֹת שִׁמְשָׁא, כֹּלָּא אִיהוּ שִׁמְשָׁא, בְּלָא פִּירוּדָא. וּתְחוֹת הַאי, כֹּלָּא אִיהוּ רְעוּת רוּחַ, וְאָסִיר לְאִתְדַּבָּקָא בֵּיהּ.
תרגום
וְהָרֵאשִׁית שֶׁהוּא אָמַר, סוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא הֶבֶל שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, וְהוּא הַסּוֹד לְהַכְנִיס אֶת הָאָדָם לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הקב"ה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מַה שֶּׁתַּחַת הַדַּרְגָּה הַזּוֹ אֵינוֹ סוֹד הָאֱמוּנָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ב, יא) ׳בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ׳ (קהלת ט, ג), שֶׁהֲרֵי מִתַּחַת לְזֶה לֹא צָרִיךְ לְהִדָּבֵק. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה הֵם אֶחָד בְּלִי פֵרוּד, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַלְּבָנָה הִיא תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הַכֹּל הוּא שֶׁמֶשׁ בְּלִי פֵרוּד. וְתַחַת לָזֶה הַכֹּל הוּא רְעוּת רוּחַ וְאָסוּר לְהִדָּבֵק בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושירותא דאיהו אמר, רזא דשמשא, דאיהו הבל, דקיים עלמא, ואיהו רזא לאעלא בר נש לגו מהימנותא עלאה דקודשא בריך הוא. ובגין כך, כל מה דתחות האי דרגא, לאו איהו רזא דמהימנותא, ועל דא כתיב, ׳ואין יתרון תחת השמש׳ (קהלת ב, יא) ׳בכל אשר נעשה תחת השמש׳ (קהלת ט, ג), דהא תחות האי לא אצטריך לאתדבקא. שמשא בסיהרא, חדא אינון בלא פירודא, וסיהרא אף על גב דאיהו תחות שמשא, כלא איהו שמשא, בלא פירודא. ותחות האי, כלא איהו רעות רוח, ואסיר לאתדבקא ביה.
התרגום: והראשית שהוא אמר, סוד השמש, שהוא הבל שמקים את העולם, והוא הסוד להכניס את האדם לתוך האמונה העליונה של הקב"ה. ומשום כך, כל מה שתחת הדרגה הזו אינו סוד האמונה, ועל כן כתוב ׳ואין יתרון תחת השמש׳ (קהלת ב, יא) ׳בכל אשר נעשה תחת השמש׳ (קהלת ט, ג), שהרי מתחת לזה לא צריך להדבק. השמש והלבנה הם אחד בלי פרוד, ואף על גב שהלבנה היא תחת השמש, הכל הוא שמש בלי פרוד. ותחת לזה הכל הוא רעות רוח ואסור להדבק בו.
מן המפרשים
מקדש מלך: ושירותא אמר רזא דשמשא ה"ס יסוד אבא שבתוך יסוד זעיר שבו נכללים ז' הבלים של כל ז' תחתונות נה"י דאבא ששם וי"ו ה"י גי' הב"ל עכ"ל הרמ"ז:
הסולם: ושירותא דאיהו אמר וכו': ומה שהוא אמר בהתחלה סוד השמש, דהיינו מה שהתחיל הספר בהכתוב, וזרח השמש ובא השמש (כנ"ל באות י"ג) הוא, מפני, שהוא הבל המקיים העולם, והוא סוד להביא את האדם בתוך האמונה העליונה של הקב"ה, כלומר, שיזכה למוחין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: