ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 2: הבל הבלים אמר קהלת › פיסקה 2 (קמז ע"א)

׳הבל וחלי רע׳ - שבעה הבלים של דין כנגד הקדושים, להלקות ולתקן בני אדם

ויצא · הבל הבלים אמר קהלת · מאמר 2 · פיסקה 2 · דף קמז ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דְּאִינוּן מַרְגְּלָאן טָבָאן דְּעַלְמָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, הָא בַּאֲתַר אָחֳרָא כְּתִיב הֲבָלִים בִּישִׁין, וְאִינוּן סְתִירוּ דְעַלְמָא, כְּגוֹן ׳זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא׳ (קהלת ו, ב). ׳זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳ (קהלת ד, ד). אֶלָּא וַדַּאי (אִלֵּין), אַף עַל גַּב דְּהַנֵּי שֶׁבַע הֲבָלִים, דְּאִינוּן קַדִּישִׁין קִיּוּמָא דְעַלְמָא, אִית לָקֳבֵל הַנֵּי ז' הֲבָלִים דְּכָל דִּינִין דְעַלְמָא (מִנַּיְיהוּ) נָפְקִין, וּמִנַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטִין. (הֲבָלִים אָחֳרָנִין וְכֹלָּא קִיּוּמָא דְּגָלוּתָא) (ס"א: דְּעַלְמָא) (בְּגִין דְּאִית בְּהַנֵּי שֶׁבַע הֲבָלִים דְּכָל דִּינִין דְּעַלְמָא נָפְקֵי וּמִתְפַּשְׁטֵי מִינֵיהּ) וְאִקְרוּן הֲבָלִים אָחֳרָנִין, לְאַלְקָאָה בְּנֵי נָשָׁא, וּלְאַתְקָנָא לוֹן דְּיַהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאִקְרוּן הֶבֶל דְּשַׁרְיָא בְּהוּ חֳלִי רָע, הֶבֶל דְּאִיהוּ רְעוּת רוּחַ. וְאִינוּן קִיּוּמָא (דְּעַלְמָא). דִּבְגִינֵיהוֹן בְּנֵי נָשָׁא אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישָׁר וּדְחִילוּ מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא סַגִּיאִין אִינוּן הֲבָלִים דְּמִתְפַּשְׁטֵי מֵהַנֵּי שֶׁבַע.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁהֵם מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, הִנֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב הֲבָלִים רָעִים, וְהֵם חֻרְבַּן הָעוֹלָם, כְּמוֹ ׳זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא׳ (קהלת ו, ב). ׳זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳ (קהלת ד, ד). אֶלָּא וַדַּאי (אֵלּוּ), אַף עַל גַּב שֶׁשִּׁבְעָה הַהֲבָלִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, קִיּוּם הָעוֹלָם, יֵשׁ כְּנֶגֶד אֵלּוּ שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁכָּל דִּינֵי הָעוֹלָם (מֵהֶם) יוֹצְאִים, וּמֵהֶם מִתְפַּשְּׁטִים. (הֲבָלִים אֲחֵרִים, וְהַכֹּל קִיּוּם שֶׁל הַגָּלוּת) (ס"א: שֶׁל הָעוֹלָם) (מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁכָּל דִּינֵי הָעוֹלָם יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים מִמֶּנּוּ) וְנִקְרָאִים הֲבָלִים אֲחֵרִים לְהַלְקוֹת בְּנֵי אָדָם וּלְתַקְּנָם שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְנִקְרָאִים הֶבֶל שֶׁשּׁוֹרֶה בָהֶם חֳלִי רָע, הֶבֶל שֶׁהוּא רְעוּת רוּחַ. וְהֵם הַקִּיּוּם (שֶׁל הָעוֹלָם). שֶׁבִּגְלָלָם בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר וּפוֹחֲדִים מהקב"ה, וְעַל כֵּן רַבִּים הֵם הַהֲבָלִים שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים מִשִּׁבְעָה הַלָּלוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, אי הכי דאינון מרגלאן טבאן דעלמא קיימא עלייהו, הא באתר אחרא כתיב הבלים בישין, ואינון סתירו דעלמא, כגון ׳זה הבל וחלי רע הוא׳ (קהלת ו, ב). ׳זה הבל ורעות רוח׳ (קהלת ד, ד). אלא ודאי (אלין), אף על גב דהני שבע הבלים, דאינון קדישין קיומא דעלמא, אית לקבל הני ז' הבלים דכל דינין דעלמא (מנייהו) נפקין, ומנייהו מתפשטין. (הבלים אחרנין וכלא קיומא דגלותא) (ס"א: דעלמא) (בגין דאית בהני שבע הבלים דכל דינין דעלמא נפקי ומתפשטי מיניה) ואקרון הבלים אחרנין, לאלקאה בני נשא, ולאתקנא לון דיהכון בארח מישר, ואקרון הבל דשריא בהו חלי רע, הבל דאיהו רעות רוח. ואינון קיומא (דעלמא). דבגיניהון בני נשא אזלין בארח מישר ודחילו מקודשא בריך הוא, ועל דא סגיאין אינון הבלים דמתפשטי מהני שבע.

התרגום: ואם תאמר, אם כך שהם מרגליות טובות שהעולם עומד עליהם, הנה במקום אחר כתוב הבלים רעים, והם חרבן העולם, כמו ׳זה הבל וחלי רע הוא׳ (קהלת ו, ב). ׳זה הבל ורעות רוח׳ (קהלת ד, ד). אלא ודאי (אלו), אף על גב ששבעה ההבלים הללו, שהם קדושים, קיום העולם, יש כנגד אלו שבעה הבלים שכל דיני העולם (מהם) יוצאים, ומהם מתפשטים. (הבלים אחרים, והכל קיום של הגלות) (ס"א: של העולם) (משום שיש באלו שבעה הבלים שכל דיני העולם יוצאים ומתפשטים ממנו) ונקראים הבלים אחרים להלקות בני אדם ולתקנם שילכו בדרך ישרה, ונקראים הבל ששורה בהם חלי רע, הבל שהוא רעות רוח. והם הקיום (של העולם). שבגללם בני אדם הולכים בדרך ישר ופוחדים מהקב"ה, ועל כן רבים הם ההבלים שמתפשטים משבעה הללו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אלא ודאי אלין ז' וכו' ירצה אותם ההבלים שהזכיר שלמה הם קדושים ומקיימים העולם אלא שלהיותם מבחינת ס"ג שממנו נתפשטו הסיגים גם מצדו יתפשט למטה הבלא דגרמי להעמיד החיצונים שוטרי הדין שהם גורמים קיום העולם דוגמת הרופא המכה ומקיז:

אור החמה: גיליון ס"ת. באר שבע איהו יעקב וגו' קנ"ב ב'. לאתבחנא בההוא אתר דאתבחינו אבהן וגו' פקודי רמ"ה. וישת מן היין וישכר וגו' ע' א'.

אור יקר: ואינון קיומא דעלמא. סגיאין אינון הבלים וכו/ שמז׳ ספירות מתפשטין סוד אבי״ע בזולת התמורות כנודע. שרותא.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: