׳הבל הבלים אמר קהלת׳ - שבעה הבלים, עמודי קיום העולם כהבל המקיים את הגוף
ויצא · הבל הבלים אמר קהלת · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קמו ע"ב
לשון הזוהר
סתרי תורה ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת א, ה). מַאי קָא חָמָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּשֵׁירוּתָא דְּסִפְרָא דְּחָכְמְתָא דִּילֵיהּ מֵהָכָא אִיהוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא הַאי סִפְרָא, אוֹקִים לֵיהּ עַל שֶׁבַע הֲבָלִים, וְעַלְמָא קָאִים עֲלַיְיהוּ. וְאִינוּן עַמּוּדִין וְסָמְכִין, קִיּוּמָא דְעַלְמָא. דִּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן הֲבָלִים, (ס"א: בְּהַאי הֶבֶל דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ וְאִתְקַיַּים בֵּיהּ וְאִתְעֲרוּ חַבְרַיָּיא אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. דָּבָר אַחֵר עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. הַתּוֹרָה דָּא יַעֲקֹב הָעֲבוֹדָה דָּא יִצְחָק גְּמִילוּת חֲסָדִים דָּא אַבְרָהָם. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אִלֵּין אִינוּן סָמְכִין עִלָּאִין תְּלָתָא מִן שִׁבְעָה הֲבָלִים) מַה גּוּפָא, לָא אִתְקַיַּים בְּלָא הֶבֶל, אוּף הָכִי עַלְמָא, לָא אִתְקַיַּים אֶלָּא עַל הֲבָלִים דְּאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא. וְאִינוּן שֶׁבַע, דִּכְתִיב, ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל׳ (קהלת א, ב), הָא שֶׁבַע.
תרגום
׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת א, ה). מָה רָאָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁרֵאשִׁית סֵפֶר הַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הוּא מִכָּאן? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֵקִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה עַל שִׁבְעָה הֲבָלִים, וְהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְהֵם הָעַמּוּדִים וְהַתּוֹמְכִים, קִיּוּם הָעוֹלָם. שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ הֲבָלִים: (ס"א: בְּהֶבֶל זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁל אָדָם וּמִתְקַיֵּם בּוֹ, וְהִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, דָּבָר אַחֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, הַתּוֹרָה זֶה יַעֲקֹב, הָעֲבוֹדָה זֶה יִצְחָק, גְּמִילוּת חֲסָדִים זֶה אַבְרָהָם, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ הֵם עַמּוּדִים עֶלְיוֹנִים, שְׁלֹשָׁה מִן שִׁבְעָה הֲבָלִים) מָה הַגּוּף אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּלִי הֶבֶל, אַף כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הַהֲבָלִים שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. וְהֵם שִׁבְעָה, שֶׁכָּתוּב ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל׳ (קהלת א, ב) - הֲרֵי שִׁבְעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סתרי תורה ׳וזרח השמש ובא השמש׳ (קהלת א, ה). מאי קא חמא שלמה מלכא, דשירותא דספרא דחכמתא דיליה מהכא איהו. אלא אמר רבי אלעזר, שלמה מלכא האי ספרא, אוקים ליה על שבע הבלים, ועלמא קאים עלייהו. ואינון עמודין וסמכין, קיומא דעלמא. דבגין כך אקרון הבלים, (ס"א: בהאי הבל דנפיק מפומיה דבר נש ואתקיים ביה ואתערו חברייא אין העולם מתקים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן. דבר אחר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. התורה דא יעקב העבודה דא יצחק גמילות חסדים דא אברהם. שלשה דברים אלין אינון סמכין עלאין תלתא מן שבעה הבלים) מה גופא, לא אתקיים בלא הבל, אוף הכי עלמא, לא אתקיים אלא על הבלים דאמר שלמה מלכא. ואינון שבע, דכתיב, ׳הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׳ (קהלת א, ב), הא שבע.
התרגום: ׳וזרח השמש ובא השמש׳ (קהלת א, ה). מה ראה שלמה המלך שראשית ספר החכמה שלו הוא מכאן? אלא, אמר רבי אלעזר, המלך שלמה הקים את הספר הזה על שבעה הבלים, והעולם עומד עליהם. והם העמודים והתומכים, קיום העולם. שמשום כך נקראו הבלים: (ס"א: בהבל זה שיוצא מפיו של אדם ומתקים בו, והתעוררו החברים אין העולם מתקים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, דבר אחר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, התורה זה יעקב, העבודה זה יצחק, גמילות חסדים זה אברהם, שלשה דברים אלו הם עמודים עליונים, שלשה מן שבעה הבלים) מה הגוף אינו מתקים בלי הבל, אף כך העולם אינו מתקים אלא על ההבלים שאמר שלמה המלך. והם שבעה, שכתוב ׳הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׳ (קהלת א, ב) - הרי שבעה.
מן המפרשים
אור החמה: קמו: סתרי תורה לפרשת ויצא וזרח השמש וגומר מאי קא חמא שלמה וכו' קס"ד דמקש' שאלו הד' פסוקים שבראש ס' קהלת הם דברי המחבר הארבעה ועשרים ואינם דברי קהלת אלא הם הצעה והקדמה של מחבר כל הכ"ד ספרים ואמר שהספר הזה הם דברי קהלת בן דוד…
אור יקר: אוקים ליה על שבעה הבלים בסוד ז׳ מדות ע״ד משל, כענין וזרח השמש שהוא תחלת מציאות שבעה מדות מחכמה ובינה ויניקתם ממנה, ולכך פתח ספרו בז׳ הבלים שהם הודעת עסק הספר.
הסולם: וזרח השמש ובא השמש: שואל, מה ראה שלמה המלך, אשר ההתחלה מספר החכמה שלו הוא מכאן, מסוד זריחת וביאת השמש. אלא אמר רבי אלעזר, שלמה המלך העמיד את ספרו על ז' הבלים, שהעולם עומד עליהם, והם עמודים ואדנים המהוים קיומו של העולם. ומשום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: