׳טוב תתי׳ - אף לבן רמז ולא ידע, עבד שבע שנים להזדווג עם השמיטה הנגלית
ויצא · אעבדך שבע שנים ברחל · מאמר 16 · פיסקה 3 · דף קנג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דַּאֲפִילּוּ לָבָן רָמַז לֵיהּ בְּאִינוּן שֶׁבַע, וְלָא יָדַע מַאי קָאֲמַר. דְּפָתַח וְאָמַר טוֹב, דִּכְתִיב, ׳טוֹב תִּתִּי וגו'׳ (בראשית כט, יט). אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, פָּלַח שֶׁבַע שְׁנִין, לְאִזְדַּוְּוגָא בִּשְׁמִטָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר יוֹבְלָא סָתִים, דְּלָא אִתְגַּלְּיָא, וּשְׁמִטָּה אִתְגַּלְּיָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה שֶׁאֲפִלּוּ לָבָן רָמַז לוֹ בְּאוֹתָם הַשֶּׁבַע וְלֹא יָדַע מָה אָמַר. שֶׁפָּתַח וְאָמַר טוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳טוֹב תִּתִּי וגו'׳ (בראשית כט, יט). אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּךְ זֶה וַדַּאי, עָבַד שֶׁבַע שָׁנִים לְהִזְדַּוֵּג עִם שְׁמִטָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם הַיּוֹבֵל סָתוּם, שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּלֶּה, וְהַשְּׁמִטָּה מִתְגַּלָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, דאפילו לבן רמז ליה באינון שבע, ולא ידע מאי קאמר. דפתח ואמר טוב, דכתיב, ׳טוב תתי וגו'׳ (בראשית כט, יט). אמר רבי אבא, הכי הוא ודאי, פלח שבע שנין, לאזדווגא בשמטה. אמר רבי אלעזר, תא חזי, בכל אתר יובלא סתים, דלא אתגליא, ושמטה אתגליא.
התרגום: בא ראה שאפלו לבן רמז לו באותם השבע ולא ידע מה אמר. שפתח ואמר טוב, שכתוב ׳טוב תתי וגו'׳ (בראשית כט, יט). אמר רבי אבא, כך זה ודאי, עבד שבע שנים להזדוג עם שמטה. אמר רבי אלעזר, בא ראה, בכל מקום היובל סתום, שאינו מתגלה, והשמטה מתגלה.
מן המפרשים
מקדש מלך: יובלא סתים וכו' פי' לאה קרי לה יובלא לפי שהיא מאחוריים דמ' דאימא: וטעם שאמר בה דלא אתגלייא וברחל אמר שמטה אתגלייא כתב הרב באוצ"ח לפי שלאה היא במקום הסיתום מהחזה ולמעלה לכך נקרא סתים. אבל רחל מהחזה ולמטה במקום הגילוי ולכך…
אור החמה: דפתח ואמר טוב תתי וגו' דקדק מלת טוב דהיינו ת"ת תתי אות' לך שהיא ראויה לך ע"י המעשה הזה ורמז לשבע במה שאמר טוב הם ששה ספי' שבת"ת תתי אותה לך שבע בת שבע ודאי.
מהרח"ו: דפתח ואמר טוב תתי וגו'. ראייתו מן הפסוק שהתחיל ב'טוב' שהוא היסוד הנקרא שביעי כנודע כי כולל כל הז' מבינה ולמטה עם נ' שעריה: (חו8)