יעקב ומשה ברחו לבדם - ודוד ברח עם כל גיבורי הארץ, ועל כך אמר שירה
ויצא · וירא והנה באר בשדה · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קנא ע"ב
לשון הזוהר
תוּ, דְּחָמָא דְּעִלָּאֵי מִנֵּיהּ הֲווּ בְּעַלְמָא, דְּקָא בָּרְחוּ, וְכֻלְּהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ. יַעֲקֹב עָרַק, דִּכְתִיב, ׳וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם׳ (הושע יב, יג), וְעָרַק בִּלְחוֹדוֹי. מֹשֶׁה עָרַק, דִּכְתִיב, ׳וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה׳ (שמות ב, טו), וְעָרַק בִּלְחוֹדוֹי. וְדָוִד בָּרַח, כָּל אִינוּן שׁוּלְטָנֵי אַרְעָא, וְכָל אִינוּן גִּיבָּרֵי אַרְעָא, וְרֵישֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ עָרְקִין עִמֵּיהּ וְסָחֲרִין לֵיהּ, מִימִינֵיהּ וּמִשְּׂמָאלֵיהּ, לְנַטְרָא לֵיהּ מִכָּל סִטְרִין. כֵּיוָן דְּחָמָא שְׁבָחָא דָא, אָמַר שִׁירָתָא.
תרגום
עוֹד, שֶׁרָאָה שֶׁעֶלְיוֹנִים מִמֶּנּוּ הָיוּ בָּעוֹלָם שֶׁבָּרְחוּ, וְכֻלָּם לְבַדָּם. יַעֲקֹב בָּרַח, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם׳ (הושע יב, יג), וּבָרַח לְבַדּוֹ. מֹשֶׁה בָּרַח, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה׳ (שמות ב, טו), וּבָרַח לְבַדּוֹ. וְדָוִד בָּרַח, כָּל אוֹתָם שַׁלִּיטֵי הָאָרֶץ וְכָל אוֹתָם גִּבּוֹרֵי הָאָרֶץ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם בָּרְחוּ עִמּוֹ, וְסוֹבְבִים אוֹתוֹ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשֶּׁבַח הַזֶּה, אָמַר שִׁירָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו, דחמא דעלאי מניה הוו בעלמא, דקא ברחו, וכלהו בלחודייהו. יעקב ערק, דכתיב, ׳ויברח יעקב שדה ארם׳ (הושע יב, יג), וערק בלחודוי. משה ערק, דכתיב, ׳ויברח משה מפני פרעה׳ (שמות ב, טו), וערק בלחודוי. ודוד ברח, כל אינון שולטני ארעא, וכל אינון גיברי ארעא, ורישיהון דישראל, כלהו ערקין עמיה וסחרין ליה, מימיניה ומשמאליה, לנטרא ליה מכל סטרין. כיון דחמא שבחא דא, אמר שירתא.
התרגום: עוד, שראה שעליונים ממנו היו בעולם שברחו, וכלם לבדם. יעקב ברח, שכתוב ׳ויברח יעקב שדה ארם׳ (הושע יב, יג), וברח לבדו. משה ברח, שכתוב ׳ויברח משה מפני פרעה׳ (שמות ב, טו), וברח לבדו. ודוד ברח, כל אותם שליטי הארץ וכל אותם גבורי הארץ וראשי ישראל, כלם ברחו עמו, וסובבים אותו מימינו ומשמאלו לשמר אותו מכל הצדדים. כיון שראה השבח הזה, אמר שירה.
מן המפרשים
כתם פז: תו חמא דעילאי מניה הוו בעלמא דקא ברחו ואמר על עצמו וכי אני גדול מהם ועוד שהם ברחו יחידים ואני עם אוכלוסי' כיון דחמא שבח' דא שבריחתו היה בכבוד ולא בבזוי אמר שירה.
הסולם: תו, דחמא דעילאי וכו': עוד טעם, כי דוד ראה שחשובים ממנו שהיו בעולם, היו בורחים, וכולם לבדם, יעקב ברח, שכתוב ויברח יעקב שדה ארם. וברח בלבדו, משה ברח שכתוב, ויברח משה מפני פרעה, וברח בלבדו. ודוד כשברח, כל אלו שליטי הארץ, וכל אלו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: