׳כי מן הבאר ההוא ישקו׳ - יסוד העולם נובע תמיד וממלאה, וכל המחנות שותים ממנה
ויצא · וירא והנה באר בשדה · מאמר 14 · פיסקה 12 · דף קנא ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִין דְּהַהוּא מְקוֹרָא, יְסוֹדָא דְעַלְמָא, כַּד שָׁארֵי בְּגוֹ הַהוּא בֵּירָא, עָבִיד פֵּירֵי וְנָבִיעַ תָּדִיר, וְאִתְמַלְיָא הַהוּא בֵּירָא מִנֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְמַלְיָא, וַדַּאי ׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב), אִלֵּין אִינוּן כָּל אוּכְלוּסִין וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין, דְּכֻלְּהוּ שָׁקְיָין וְשָׁתָאן מֵהַהוּא בֵּירָא, וְכָל חַד וְחַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. ׳וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר׳ (בראשית כט, ב). דָּא אֶבֶן, דְּמִינָהּ כָּשְׁלֵי בְּנֵי עַלְמָא, אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל, דְּקַיְימָא תָּדִיר עַל פִּי הַאי בְּאֵר, עַל מֵימְרֵיהּ, לְמִתְבַּע דִּינָא דְּכָל עַלְמָא, דְּלָא יֵחוֹת מְזוֹנָא וְטַב לְעַלְמָא.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹר הַהוּא, יְסוֹד הָעוֹלָם, כְּשֶׁשּׁוֹרֶה בַּבְּאֵר הַזּוֹ, הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וְנוֹבֵעַ תָּמִיד, וְאוֹתָהּ הַבְּאֵר מִתְמַלֵּאת מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁהִתְמַלְּאָה, וַדַּאי ׳כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ב) - אֵלּוּ הֵם כָּל הָאוּכְלוּסִים וְהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכֻּלָּם מֻשְׁקִים וְשׁוֹתִים מֵהַבְּאֵר הַהִיא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. ׳וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר׳ (בראשית כט, ב) - זוֹ הָאֶבֶן שֶׁמִּמֶּנָּה כּוֹשְׁלִים בְּנֵי הָעוֹלָם, אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל, שֶׁעוֹמֶדֶת תָּמִיד עַל פִּי הַבְּאֵר הַזּוֹ, עַל פְּקֻדָּתָהּ, לִתְבֹּעַ הַדִּין שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יֵרֵד מָזוֹן וְטוֹב לָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דההוא מקורא, יסודא דעלמא, כד שארי בגו ההוא בירא, עביד פירי ונביע תדיר, ואתמליא ההוא בירא מניה. כיון דאתמליא, ודאי ׳כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים׳ (בראשית כט, ב), אלין אינון כל אוכלוסין ומשריין קדישין, דכלהו שקיין ושתאן מההוא בירא, וכל חד וחד כמה דאתחזי ליה. ׳והאבן גדולה על פי הבאר׳ (בראשית כט, ב). דא אבן, דמינה כשלי בני עלמא, אבן נגף וצור מכשול, דקיימא תדיר על פי האי באר, על מימריה, למתבע דינא דכל עלמא, דלא יחות מזונא וטב לעלמא.
התרגום: משום שהמקור ההוא, יסוד העולם, כששורה בבאר הזו, הוא עושה פרות ונובע תמיד, ואותה הבאר מתמלאת ממנו. כיון שהתמלאה, ודאי ׳כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים׳ (בראשית כט, ב) - אלו הם כל האוכלוסים והמחנות הקדושים, שכלם משקים ושותים מהבאר ההיא, וכל אחד ואחד כראוי לו. ׳והאבן גדלה על פי הבאר׳ (בראשית כט, ב) - זו האבן שממנה כושלים בני העולם, אבן נגף וצור מכשול, שעומדת תמיד על פי הבאר הזו, על פקדתה, לתבע הדין של כל העולם, שלא ירד מזון וטוב לעולם.
מן המפרשים
כתם פז: כי מן הבאר ישקו העדרים אלין אינון כל אוכלוסין ומשריין קדישין הם עולם הנפרדים אוכלוסי העטרת אשר תחלק להם הטרף לכל אחד כפי החק הראוי לו והנה השלשה עדרי צאן הם המשפיעים והם המריקים אליה והיא מוצקת לעדרים אשר למטה ועל זה הסוד לא…
נזר ישראל: אינון כל אוכלוסין כו'. העדרי"ם הע' דרים, ע' שרים שדרים בכסא:
הסולם: ת"ח האי באר וכו': בוא וראה באר זו כתובה בפרשה זו שבע פעמים. משום שהיא רמז לשבע, דהיינו לנוקבא דז"א, שה"ס שביעי, וכוללת שבע ספירות. וכן היא נקראת באר שבע. ומפרש באר זו נזכרה שבע פעמים בפרשה זו, שכתוב וירא והנה באר בשדה, כי מן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: