ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 14: וירא והנה באר בשדה › פיסקה 13 (קנב ע"א)

׳כל העדרים׳ - מחנות מעלה בשירים ומחנות מטה בתפילות גוללים את האבן מן הדין

ויצא · וירא והנה באר בשדה · מאמר 14 · פיסקה 13 · דף קנב ע"א

לשון הזוהר

׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ג), ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה׳ הָעֲדָרִים, לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳כָל הָעֲדָרִים׳, מַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין לְעֵילָא, וּמַשִּׁרְיָין קַדִּישִׁין לְתַתָּא. אִלֵּין בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְעֵילָא, וְאִלֵּין בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין לְתַתָּא. אִלֵּין וְאִלֵּין מִיָּד ׳וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר׳ (בראשית כט, ג), מְגַנְדְּרִין לָהּ, וּמַעַבְרִין לָהּ מִן קוּדְשָׁא וְאִסְתַּלִּיק מִן דִּינָא. מִיָּד ׳וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן׳, נָטְלוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָא, וְנָטְלֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא.

תרגום

׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים׳ (בראשית כט, ג) - לֹא כָתוּב ׳וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה׳ הָעֲדָרִים, אֶלָּא ׳כָל הָעֲדָרִים׳ - הַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְמַעְלָה וְהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְמַטָּה. אֵלּוּ בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לְמַעְלָה, וְאֵלּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְמַטָּה. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִיָּד ׳וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר׳ (בראשית כט, ג) - מְגַלְגְּלִים אוֹתָהּ וּמַעֲבִירִים אוֹתָהּ מִן הַקֹּדֶשׁ וּמִסְתַּלֶּקֶת מִן הַדִּין. מִיָּד ׳וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן׳ - נוֹטְלִים מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, וְנוֹטְלִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ונאספו שמה כל העדרים׳ (בראשית כט, ג), ׳ונאספו שמה׳ העדרים, לא כתיב, אלא ׳כל העדרים׳, משריין קדישין לעילא, ומשריין קדישין לתתא. אלין בשירין ותושבחן לעילא, ואלין בצלותין ובעותין לתתא. אלין ואלין מיד ׳וגללו את האבן מעל פי הבאר׳ (בראשית כט, ג), מגנדרין לה, ומעברין לה מן קודשא ואסתליק מן דינא. מיד ׳והשקו את הצאן׳, נטלו מלאכי עלאי לעילא, ונטלי ישראל לתתא.

התרגום: ׳ונאספו שמה כל העדרים׳ (בראשית כט, ג) - לא כתוב ׳ונאספו שמה׳ העדרים, אלא ׳כל העדרים׳ - המחנות הקדושים למעלה והמחנות הקדושים למטה. אלו בשירים ותשבחות למעלה, ואלו בתפלות ובקשות למטה. אלו ואלו מיד ׳וגללו את האבן מעל פי הבאר׳ (בראשית כט, ג) - מגלגלים אותה ומעבירים אותה מן הקדש ומסתלקת מן הדין. מיד ׳והשקו את הצאן׳ - נוטלים מלאכים עליונים למעלה, ונוטלים ישראל למטה.

מן המפרשים

הסולם: ונאספו שמה כל העדרים: שואל, ונאספו שמה העדרים לא כתוב, אלא שכתוב כל העדרים. מהו כל. ומשיב, אלא כל העדרים היינו מחנות הקדושות למעלה, שהם המלאכים, ומחנות הקדושות למטה, שהם הצדיקים. אלו בשירות ותשבחות למעלה. ואלו בתפלות ובקשות…

אור יקר: על פי הבאר כד״א על פי ה׳ יסעו ועל פי ה׳ וגומר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: