׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ - מסע השמש ממזרח למערב הוא מסע יעקב
ויצא · וזרח השמש ובא השמש · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף קמז ע"א
לשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא אַף עַל גַּב דְּנָהִיר לְכָל עַלְמָא, מַטְלָנוֹי בִּתְרֵין סִטְרִין אִינוּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), בְּגִין דְּדָא יָמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. (וּבְגִין) וְנָגִיד וְנָפִיק כָּל יוֹמָא מִסִּטְרָא דְּמִזְרָח, וְאָזִיל לְסִטְרָא דְּדָרוֹם (נ"א: דְּמַעֲרָב), וּלְבָתַר לְסִטְרָא דְּצָפוֹן, וּמִסִּטְרָא דְּצָפוֹן לְסִטְרָא דְּמַעֲרָב, וּכְדֵין שִׁמְשָׁא אִתְכְּנִישׁ, וְאָזִיל לְגַבֵּי מַעֲרָב. נָפִיק מִמִּזְרָח, דִּכְתִיב ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י). וְאָזִיל לְמַעֲרָב, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, מַסְעוֹתָיו הֵם בִּשְׁנֵי צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), מִשּׁוּם שֶׁזֶּה יָמִין וְזֶה שְׂמֹאל. (וּמִשּׁוּם) וְשׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא כָּל יוֹם מִצַּד הַמִּזְרָח, וְהוֹלֵךְ לְצַד הַדָּרוֹם (נ"א: שֶׁל מַעֲרָב), וְאַחַר כָּךְ לְצַד הַצָּפוֹן, וּמִצַּד הַצָּפוֹן לְצַד הַמַּעֲרָב, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ מִתְכַּנֵּס, וְהוֹלֵךְ לְצַד מַעֲרָב. יוֹצֵא מִמִּזְרָח, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י). וְהוֹלֵךְ לַמַּעֲרָב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, שמשא אף על גב דנהיר לכל עלמא, מטלנוי בתרין סטרין אינון, כמה דאת אמר, ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו), בגין דדא ימינא ודא שמאלא. (ובגין) ונגיד ונפיק כל יומא מסטרא דמזרח, ואזיל לסטרא דדרום (נ"א: דמערב), ולבתר לסטרא דצפון, ומסטרא דצפון לסטרא דמערב, וכדין שמשא אתכניש, ואזיל לגבי מערב. נפיק ממזרח, דכתיב ׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ (בראשית כח, י). ואזיל למערב, דכתיב ׳וילך חרנה׳.
התרגום: ובא וראה, אף על גב שהשמש מאיר לכל העולם, מסעותיו הם בשני צדדים, כמו שנאמר ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו), משום שזה ימין וזה שמאל. (ומשום) ושופע ויוצא כל יום מצד המזרח, והולך לצד הדרום (נ"א: של מערב), ואחר כך לצד הצפון, ומצד הצפון לצד המערב, ואז השמש מתכנס, והולך לצד מערב. יוצא ממזרח, שכתוב ׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ (בראשית כח, י). והולך למערב, שכתוב ׳וילך חרנה׳.
מן המפרשים
אור החמה: נפיק ממזרח דכתיב ויצא יעקב וגו' כלו' א"כ הכתוב הורה כל זה בפסוק ויצא לא אמר ויהי יעקב בבאר שבע להורות על וזרח השמש כדפי' לעיל להורות לנו ענין גדול דהיינו נפיק ממזרח שאפילו בהליכתו לעולם מורה על מקום יציאתו להיות לעולם יוצא.…
אור יקר: הולך אל דרום וכו׳ הוא סוד ויצא יעקב, אמנם הבחינה הקודמת אל ויצא דהיינו כד הוה בבאר, דהיינו מה שיקדם אל הת״ת קודם יציאתו משם אלא בהיותו שם בפנמיות ממש היינו וזרח, ואין בפסוק ממש אלא ממילא משתמע, דבתר דכתיב ויצא מסתמא תמן הוה,…
רמ"א: ויצא יעקב מבאר שבע ואזיל למערב כו'. ע"ל דף פ"ו ע"ב (ס"ת קמז.) כי כל השבע כחות תלויות בשמש שהוא מזרח, וכל כחות שלמטה תלויות בסיהרא והוא מערב, ולכן קרא מזרח 'באר שבע', ו'חרנה' מערב, (וע"ל דף פ"ו ע"ב) . אי נמי שגם הבינה והוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: