אתי עזבו מקור מים חיים - שאינו מקדש השם באמן
וילך · מדורי הגיהנם - ארץ עיפתה, תחתית ואבדון לבוזי אמן · מאמר 8 · פיסקה 4 · דף רפו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי דִּכְתִּיב, ׳כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בֹּארוֹת וְגוֹ'׳ (ירמיהו ב, יג). ׳אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים׳ - דָּא הוּא דְּלָא בָּעֵי לְקַדְּשָׁא שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאָמֵן. מַאי עוֹנְשֵׁיהּ. כְּתִיב ׳לַחְצוֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים׳. דְּנַחְתִּין לַגֵּיהִנָּם דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, עַד דְּנַחְתִּין לַאֲבַדּוֹן דְּאִקְרֵי תַּחְתִּית. וְאִי אִיהוּ קַדִּישׁ שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַוְּונָה בְּאָמֵן כַּדְּקָא יָאוּת, סָלִיק דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא לְאִתְעַדְּנָא מֵהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּנָגִיד תָּדִיר לָא פָּסִיק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֱמוּנִים נוֹצֵר יהו"ה וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עוֹשֵׂה גַּאֲוָה׳ (תהילים לא, כד).
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת וְגוֹ'׳ (ירמיה ב, יג)? ׳אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים׳ - זֶהוּ מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ שֵׁם הקב"ה בְּאָמֵן. מָה עָנְשׁוֹ? כָּתוּב - ׳לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים׳ (ירמיה ב, יג) - שֶׁיּוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, עַד שֶׁיּוֹרְדִים לַאֲבַדּוֹן שֶׁנִּקְרָא תַחְתִּית. וְאִם הוּא קִדֵּשׁ שֵׁם הקב"ה לְכַוֵּן בְּאָמֵן כָּרָאוּי, עוֹלֶה דַרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה לְהִתְעַדֵּן מֵאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשּׁוֹפֵעַ תָּמִיד לֹא פוֹסֵק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב [ תהלים לֹא ] ׳אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׳ (תהלים לא, כד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, מאי דכתיב, ׳כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות וגו'׳ (ירמיהו ב, יג). ׳אותי עזבו מקור מים חיים׳ - דא הוא דלא בעי לקדשא שמא דקודשא בריך הוא, באמן. מאי עונשיה. כתיב ׳לחצוב להם בארות בארות נשברים׳. דנחתין לגיהנם דרגא בתר דרגא, עד דנחתין לאבדון דאקרי תחתית. ואי איהו קדיש שמא דקודשא בריך הוא לכוונה באמן כדקא יאות, סליק דרגא בתר דרגא לאתעדנא מההוא עלמא דאתי, דנגיד תדיר לא פסיק. הדא הוא דכתיב, ׳אמונים נוצר יהו"ה ומשלם על יתר עושה גאוה׳ (תהילים לא, כד).
התרגום: אמר רבי יוסי, מהו שכתוב ׳כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות וגו'׳ (ירמיה ב, יג)? ׳אתי עזבו מקור מים חיים׳ - זהו מי שלא רוצה לקדש שם הקב"ה באמן. מה ענשו? כתוב - ׳לחצב להם בארות בארת נשברים׳ (ירמיה ב, יג) - שיורדים לגיהנם דרגה אחר דרגה, עד שיורדים לאבדון שנקרא תחתית. ואם הוא קדש שם הקב"ה לכון באמן כראוי, עולה דרגה אחר דרגה להתעדן מאותו עולם הבא, ששופע תמיד לא פוסק. זהו שכתוב [ תהלים לא ] ׳אמונים נצר ה' ומשלם על יתר עשה גאוה׳ (תהלים לא, כד).
מן המפרשים
אור יקר: דנחתין לגיהנם דרגא כתר דרגא והיינו שעשה עבירות הראוי לו לרדת לידון בכל ׳מדורות גיהנם עד שמפני עבירותיו ירד לתחתית, ואז מפני עבירה זו הנוספת לא יעלה, והענין כמו שדרשו במדרש רות מהזוהר שיש עבירות שנדון בהם באחת, ואחר כך יורד…
הסולם: א"ר יוסי מאי וכו': אר"י, מה שכתוב, כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות וגו'. אותי עזבו מקור מים חיים זה הוא שלא רצו לקדש השם של הקב"ה, באמן. מהו עונשו. הוא שכתוב, לחצוב להם בארות בארות נשברים, שיורדים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: