משה בדרגה עליונה - שירה תשבחת המטרוניתא
וילך · שיר לזכר ושירה לנוקבא, ומעלת משה בשירה · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף רפה ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָאו הָכִי, אֶלָּא, מֹשֶׁה וַדַּאי מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא. מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְאִינּוּן נַחְתֵּי מֵעֵילָּא לְתַתָּא. הוּא סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, כְּמָה דְּתָנֵינָן, מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין. מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, דְּאָמַר שִׁירָה, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִיהִי מְשָׁבַּחַת לְמַלְכָּא. וּמֹשֶׁה בְּכֹלָּא (ס"א בְּמַלְכָּא) אִתְאֲחָד. וְאִינּוּן נַחְתֵּי מֵעֵילָּא לְתַתָּא, דְּאַמְרוּ שִׁיר, דְּהוּא שְׁבָחָא דִּמְשַׁבְּחָא מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִינּוּן בְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְאֲחָדוּ. וְעַל דָּא, בְּהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע שְׁבָחָא דְּמֹשֶׁה, יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו"ה׳ (שמות טו, א). שִׁירָתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לְמַאן. לַיהו"ה. וּבְגִין כָּךְ, וַיִכְתּוֹב מֹשֶׁה ׳אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳, ׳וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא כָּךְ, אֶלָּא מֹשֶׁה וַדַּאי נוֹדַע מִכָּאן שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל. מֹשֶׁה עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהֵם יָרְדוּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הוּא עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין. מֹשֶׁה עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, שֶׁאָמַר שִׁירָה, תִּשְׁבַּחַת הַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת לַמֶּלֶךְ. וּמֹשֶׁה נֶאֱחַז בַּכֹּל [ בַּמֶּלֶךְ ]. וְהֵם יָרְדוּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁאָמְרוּ שִׁיר, שֶׁהוּא שֶׁבַח שֶׁמְּשַׁבֵּחַ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהֵם נֶאֶחְזוּ בַּמַּטְרוֹנִיתָא. וְעַל זֶה בָּזֶה נוֹדַע שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'׳ (שמות טו, א). שִׁיר הַמַּטְרוֹנִיתָא. לְמִי? לַה'. וְלָכֵן וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי שמעון, לאו הכי, אלא, משה ודאי מהכא אשתמודע, דאיהו בדרגא עלאה יתיר מכלא. משה סליק מתתא לעילא, ואינון נחתי מעילא לתתא. הוא סליק מתתא לעילא, כמה דתנינן, מעלין בקדש ואין מורידין. משה סליק מתתא לעילא, דאמר שירה, תושבחתא דמטרוניתא, דאיהי משבחת למלכא. ומשה בכלא (ס"א במלכא) אתאחד. ואינון נחתי מעילא לתתא, דאמרו שיר, דהוא שבחא דמשבחא מלכא למטרוניתא, ואינון במטרוניתא אתאחדו. ועל דא, בהאי אשתמודע שבחא דמשה, יתיר מכלהו. והיינו דכתיב, ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהו"ה׳ (שמות טו, א). שירתא דמטרוניתא למאן. ליהו"ה. ובגין כך, ויכתוב משה ׳את דברי השירה הזאת׳, ׳וענתה השירה הזאת׳.
התרגום: אמר לו רבי שמעון, לא כך, אלא משה ודאי נודע מכאן שהוא בדרגה יותר עליונה מהכל. משה עלה מלמטה למעלה, והם ירדו מלמעלה למטה. הוא עלה מלמטה למעלה, כמו ששנינו, מעלין בקדש ואין מורידין. משה עלה מלמטה למעלה, שאמר שירה, תשבחת המטרוניתא שהיא משבחת למלך. ומשה נאחז בכל [ במלך ]. והם ירדו מלמעלה למטה, שאמרו שיר, שהוא שבח שמשבח המלך את המטרוניתא, והם נאחזו במטרוניתא. ועל זה בזה נודע שבחו של משה יותר מכלם. והינו שכתוב, ׳אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'׳ (שמות טו, א). שיר המטרוניתא. למי? לה'. ולכן ויכתב משה את דברי השירה הזאת, וענתה השירה הזאת.
מן המפרשים
מקדש מלך: שיר דקב"ה אמר פי' זעיר משבח כמ'. שיר שאומר זעיר הנק' שלמה מלך שהשלום שלו. והכא את דברי השירה הזאת שירה דקב"ה אמר. פי' מ' כמ"ש ובזה תירץ שלכך הוסיף ה' של השירה לרמוז שמ' הנק' ה' היא המשוררת התם שיר והכא שירה. פי' אע"פי שקושייא…
אור יקר: משה סליק מתתא לעילא וכו/ הן אמת הדבר הזה קשה למאד שבכמה מקומות מהזוהר מצאנו הפך זה ממש מעלת ממעלה למטה משובחת מאד על מציאות ממטה למעלה, האמנם לתקן ענין זה נאמר כי הנקבה שבחה עולה ממטה למעלה, ושבחה היא בסוד הזכר מפני שתיקוני…
הסולם: א"ל ר"ש לאו וכו': א"ל ר"ש אינו כן. אלא משה נודע מכאן ודאי שהיה במדרגה עליונה יתרה מכולם. משה עלה ממטה למעלה והם ירדו ממעלה למטה. הוא, משה, עלה ממטה למעלה, כמו שלמדנו, מעלים בקודש ואין מורידים. משה עלה ממטה למעלה, שאמר שירה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: