דברי השירה נחקקו בשם הקבה על ידי משה
וילך · שיר לזכר ושירה לנוקבא, ומעלת משה בשירה · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף רפד ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִּיב ׳וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ'׳, ׳אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תּוּמָּם׳. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, מַהוּ אֶת דִּבְרֵי, ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. וּמַהוּ ׳עַד תּוּמָּם׳. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, כָּל אִינּוּן מִלֵּי דְּאָמַר מֹשֶׁה, כֻּלְּהוּ מִתְגַּלְּפֵי בִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אִינּוּן מִלִּין הֲווֹ אַתְיָין, וְסַלְּקִין וְנַחְתִּין, וּמִתְגַּלְּפִין תַּמָּן. וְכָל מִלָּה וּמִלָּה הֲוָה אַתְיָיא קַמֵּי מֹשֶׁה לְאִתְגַּלְּפָא עַל יְדוֹי וְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳עַד תּוּמָּם׳.
תרגום
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (דברים לא, ל) - ׳אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם׳? כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, מַהוּ אֶת דִּבְרֵי? אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת! וּמַה זֶּה עַד תֻּמָּם? אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, כֻּלָּם נֶחְקְקוּ בְשֵׁם הקב"ה, וְכָל אוֹתָם דְּבָרִים הָיוּ בָאִים, וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים, וְנֶחְקָקִים שָׁם. וְכָל דָּבָר וְדָבָר הָיָה בָּא לִפְנֵי מֹשֶׁה לְהֵחָקֵק עַל יָדוֹ וְעוֹמֵד לְפָנָיו. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳עַד תֻּמָּם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב ׳וידבר משה וגו'׳, ׳את דברי השירה הזאת עד תומם׳. הכא אית לאסתכלא, מהו את דברי, ׳את השירה הזאת׳ מבעי ליה. ומהו ׳עד תומם׳. אלא הכי תאנא ברזא דמתניתין, כל אינון מלי דאמר משה, כלהו מתגלפי בשמא דקודשא בריך הוא, וכל אינון מלין הוו אתיין, וסלקין ונחתין, ומתגלפין תמן. וכל מלה ומלה הוה אתייא קמי משה לאתגלפא על ידוי וקיימא קמיה. והיינו דכתיב ׳עד תומם׳.
התרגום: למדנו, אמר רבי אלעזר, מה שכתוב ׳וידבר משה וגו'׳ (דברים לא, ל) - ׳את דברי השירה הזאת עד תמם׳? כאן יש להסתכל, מהו את דברי? את השירה הזאת צריך לו להיות! ומה זה עד תמם? אלא כך למדנו בסוד המשנה, כל אותם דברים שאמר משה, כלם נחקקו בשם הקב"ה, וכל אותם דברים היו באים, ועולים ויורדים, ונחקקים שם. וכל דבר ודבר היה בא לפני משה להחקק על ידו ועומד לפניו. והינו מה שכתוב ׳עד תמם׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: וכל מלה ומלה הוה אתייא פי' ובזה מתרץ למה כתב את דברי לומר שכל דבור ודיבור היה נחקק בכח שם ההוי"ה ונשלם. ובזה תירץ קושיא שנית. מאי קא רמיזא פי' ה' דהשירה. שירה מבעי ליה:
אור החמה: תאנא וכו' עד תומם וכו' הוקשה לו דהול"ל את השיר' הזאת מה דברי ומה עד תומם דודאי שדבר כל השירה ולא קצתה אך פי' ע"ד הנזכר באדרת נשא
הסולם: תאנא א"ר אלעזר וכו': למדנו א"ר אלעזר, מה שכתוב וידבר משה וגו' את דברי השירה הזאת עד תומם, כאן יש להסתכל, מהו, את דברי, את השירה הזאת, היה צריך לומר. ומהו, עד תומם. ומשיב, אלא כך למדנו בסוד המשנה, כל אלו הדברים שאמר משה, כולם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: