חניטת מלכים בשמן משחה ארבעים יום מעמידה הגוף
ויחי · ׳ויחנטו הרפאים את ישראל׳ - סוד חניטת יעקב וקדושת המערה · מאמר 85 · פיסקה 4 · דף רנ ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא, אָרְחָא דְּמַלְכִין אִינוּן, בְּגִין לְקַיְימָא גוּפַיְיהוּ, חֲנָטֵי לוֹן בִּמְשַׁח רְבוּת, עִלָּאָה עַל כָּל מִשְׁחִין, מְעוֹרָב בְּבוּסְמִין, וְשָׁאִיב לֵיהּ בְּגוּפָא יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא בְּהַהוּא מִשְׁחָא טָבָא, אַרְבְּעִין יוֹמִין. דִּכְתִיב, ׳וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנוּטִים׳. בָּתַר דְאִשְׁתְּלִים דָּא, קָיְימָא גוּפָא שְׁלִים זִמְנִין סַגִּיאִין.
תרגום
אֶלָּא הֵם דַּרְכֵי הַמְּלָכִים, כְּדֵי לְהַעֲמִיד אֶת גּוּפָם חוֹנְטִים אוֹתָם בְּשֶׁמֶן מִשְׁחָה, עֶלְיוֹן עַל כָּל הַשְּׁמָנִים, מְעֹרָב בִּבְשָׂמִים, וְשׁוֹאֲבִים אוֹתוֹ לַגּוּף יוֹם אַחַר יוֹם בְּאוֹתוֹ שֶׁמֶן טוֹב ׳אַרְבָּעִים יוֹם׳, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים׳ (בראשית נ, ג) - אַחַר שֶׁזֶּה הֻשְׁלַם, עוֹמֵד הַגּוּף שָׁלֵם זְמַן רַב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, ארחא דמלכין אינון, בגין לקיימא גופייהו, חנטי לון במשח רבות, עלאה על כל משחין, מעורב בבוסמין, ושאיב ליה בגופא יומא בתר יומא בההוא משחא טבא, ארבעין יומין. דכתיב, ׳וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים׳. בתר דאשתלים דא, קיימא גופא שלים זמנין סגיאין.
התרגום: אלא הם דרכי המלכים, כדי להעמיד את גופם חונטים אותם בשמן משחה, עליון על כל השמנים, מערב בבשמים, ושואבים אותו לגוף יום אחר יום באותו שמן טוב ׳ארבעים יום׳, שכתוב ׳וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים׳ (בראשית נ, ג) - אחר שזה השלם, עומד הגוף שלם זמן רב.
מן המפרשים
הסולם: אלא ארחא דמלכין וכו': אלא דרך המלכים הוא, שבכדי לקיים את הגוף שלא ירקב, חונטים אותם בשמן המשחה, העליון על כל השמנים, מעורב בבשמים, ושמן הטוב ההוא נבלע בגוף יום אחר יום, ארבעים יום, שכתוב וימלאו לו וגו', אחר שנשלם זה, הגוף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: