יברכך ה' מציון וישמרך - ברכות היוצאות מזכר ומנקבה כאחד
ויחי · ׳כל אלה שבטי ישראל שנים עשר׳ - חיבור השבטים לזכר ונוקבא כאחד · מאמר 77 · פיסקה 3 · דף רמח ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב׳ (תהלים לה, ה) יְרוּשָׁלָם וְגו', ׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה מִצִּיּוֹן׳, ׳דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין בִּרְכָאן, לְאַשְׁקָאָה לְגִינְתָא׳. וְהוּא כָּלִיל כָּל בִּרְכָאן, וְיָהִיב לָהּ, וּלְבָתַר ׳וּרְאֵה בְּטוּב׳ יְרוּשָׁלָם. לְאַחֲזָאָה דְּכָל בִּרְכָאן אַתְיָין מִדְּכַר וְנוּקְּבָא. כְּגַוְונָא דָא ׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה וְיִשְׁמְרֶךָ׳ (במדבר ו, כד). יְבָרֶכְךָ יהו"ה מִדְּכוּרָא. וְיִשְׁמְרֶךָ מִנּוּקְבָא. יְבָרֶכְךָ יהו"ה מִזָּכוֹר. וְיִשְׁמְרֶךָ מִשָּׁמוֹר. וְכֹלָא חַד מִלָּה, בְּגִין דְּמִתַּרְוַויְיהוּ נָפְקִין בִּרְכָאן לְעָלְמִין. וְעַל דָּא, ׳אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אוֹתָם׳.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלם וְגוֹ'׳ (תהלים קכח, ה). ׳יְבָרֶכְךְ ה' מִצִּיּוֹן׳ - שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים בְּרָכוֹת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַבְּרָכוֹת וְנוֹתֵן לָהּ. וְאַחַר כָּךְ וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁ לם, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת בָּאוֹת מִזָּכָר וְנוּקְבָּא. כְּמוֹ זֶה ׳יְבָרֶכְךְ ה' וְיִשְׁמְרֶךְ׳ (במדבר ו). יְבָרֶכְךְ ה' - מִזָּכָר, וְיִשְׁמְרֶךְ - מִנְּקֵבָה. יְבָרֶכְךְ ה' - מִזָּכוֹר, וְיִשְׁמְרֶךְ - מִשָּׁמוֹר, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁמִּשְּׁנֵיהֶם יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לָעוֹלָמוֹת. וְעַל זֶה, ׳אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם׳ (בראשית מט, כח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב׳ (תהלים לה, ה) ירושלם וגו', ׳יברכך יהו"ה מציון׳, ׳דמניה נפקין ברכאן, לאשקאה לגינתא׳. והוא כליל כל ברכאן, ויהיב לה, ולבתר ׳וראה בטוב׳ ירושלם. לאחזאה דכל ברכאן אתיין מדכר ונוקבא. כגוונא דא ׳יברכך יהו"ה וישמרך׳ (במדבר ו, כד). יברכך יהו"ה מדכורא. וישמרך מנוקבא. יברכך יהו"ה מזכור. וישמרך משמור. וכלא חד מלה, בגין דמתרווייהו נפקין ברכאן לעלמין. ועל דא, ׳איש אשר כברכתו ברך אותם׳.
התרגום: פתח ואמר, ׳יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם וגו'׳ (תהלים קכח, ה). ׳יברכך ה' מציון׳ - שממנו יוצאים ברכות להשקות את הגן, והוא כולל כל הברכות ונותן לה. ואחר כך וראה בטוב ירוש לם, להראות שכל הברכות באות מזכר ונוקבא. כמו זה ׳יברכך ה' וישמרך׳ (במדבר ו). יברכך ה' - מזכר, וישמרך - מנקבה. יברכך ה' - מזכור, וישמרך - משמור, והכל דבר אחד, משום שמשניהם יוצאות ברכות לעולמות. ועל זה, ׳איש אשר כברכתו ברך אתם׳ (בראשית מט, כח).
מן המפרשים
אור יקר: [סימן כא] תיאובתא לאתקשרא באימא תתאה, ותיאובתא דכולא חד, בגין כך כולהו תהיינה לראש יוסף, לאתברכא ההוא דרגא דצדיק ולנטלא כולא כדקא חזי, זכאין אינון דאקרון צדיקים דהא נטרין את קיימא קדישא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא קיימא מלה.…
הסולם: פתח ואמר יברכך וגו': פו"א יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים וגו '. יברכך ה' מציון, כי ממנו יוצאות ברכות להשקות את הגן, והוא כולל כל הברכות ונותן לה, ואח"כ וראה בטוב ירושלים. להראות שכל הברכות באות מדכר ונוקבא. כעין זה, יברכך ה'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: