׳בבקר׳ הוא אברהם - האוכל רק מכסא עליון הנקרא עד
ויחי · ׳בנימין זאב יטרף׳ - סוד הקרבן, בבקר לה ולערב לכל העולמות · מאמר 76 · פיסקה 4 · דף רמז ע"ב
לשון הזוהר
תוּ בַּבֹּקֶר, מַאי בַּבֹּקֶר, דָּא אַבְרָהָם כִּדְקָאֲמָרָן, דִּכְתִיב, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב, ג), בְּזִמְנָא דְרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲוָה אָכִיל קָרְבָּנָא אָחֳרָא, וּמַאן הֲוָה אָכִיל, הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי ע"ד, וְאִיהוּ כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ ׳עֲדֵי עַד׳, כְּדִכְתִיב ׳עֲדֵי עַד וְגו'׳. וּזְמַן אֲכִילָה, בְּצַפְרָא דְּעַ"ד הוּא, ׳וְהַאי עַד׳, (הכי נמי) לְעֵילָא (הכי אתקרי), דִּכְתִיב, ׳בִּטְחוּ בַּיהו"ה עֲדֵי עַד׳ (ישעיהו כו, ד). וּבַבֹּקֶר, הַיְינוּ קָרְבַּן לַה', וַדַאי. ׳יאכַל עַד׳, וְלָא אָחֳרָא.
תרגום
עוֹד בַּבֹּקֶר, מַה זֶּה בַּבּקֶר? זֶה אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב, ג) - בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה אוֹכֵל אֶת הַקָּרְבָּן אַחֵר, וּמִי הָיָה אוֹכֵל? אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עַ"ד, וְהוּא כִּסֵּא עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עֲדֵי עַד, כַּכָּתוּב עֲדֵי עַד וְגוֹ'. וּזְמַן אֲכִילָה בַּבֹּקֶר שֶׁל עַ"ד הוּא, וְהָעַ"ד הַזֶּה (כָּךְ גַּם כֵּן) לְמַעְלָה (כָּךְ נִקְרָא), שֶׁכָּתוּב ׳בִּטְחוּ בַּה' עֲדֵי עַד׳ (ישעיה כו). וּבַבֹּקֶר, הַיְנוּ קָרְבָּן לַה' וַדַּאי. יֹאכַל עַד, וְלֹא אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו בבקר, מאי בבקר, דא אברהם כדקאמרן, דכתיב, ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית כב, ג), בזמנא דרעוא אשתכח, בההיא שעתא לא הוה אכיל קרבנא אחרא, ומאן הוה אכיל, ההוא אתר דאקרי ע"ד, ואיהו כרסייא עלאה, דאיהו ׳עדי עד׳, כדכתיב ׳עדי עד וגו'׳. וזמן אכילה, בצפרא דע"ד הוא, ׳והאי עד׳, (הכי נמי) לעילא (הכי אתקרי), דכתיב, ׳בטחו ביהו"ה עדי עד׳ (ישעיהו כו, ד). ובבקר, היינו קרבן לה', ודאי. ׳יאכל עד׳, ולא אחרא.
התרגום: עוד בבקר, מה זה בבקר? זה אברהם, כמו שאמרנו, שכתוב ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית כב, ג) - בזמן שנמצא רצון, באותה שעה לא היה אוכל את הקרבן אחר, ומי היה אוכל? אותו מקום שנקרא ע"ד, והוא כסא עליון, שהוא עדי עד, ככתוב עדי עד וגו'. וזמן אכילה בבקר של ע"ד הוא, והע"ד הזה (כך גם כן) למעלה (כך נקרא), שכתוב ׳בטחו בה' עדי עד׳ (ישעיה כו). ובבקר, הינו קרבן לה' ודאי. יאכל עד, ולא אחר.
מן המפרשים
אור החמה: בההיא שעתא לא הוה אכיל קורבנא היינו המ' וכחותיה שאין זה זמן אכילתה אלא זמן אכילת הת"ת והמלכות שנקראת עד שהוא על הנצח דהיינו ולנצח נצחים וכמו שהת"ת בעצמו נקר' עד גם המלכות בהיותה עמו נקראת עד. וז"ש והאי עד הכי נמי לעילא וגומר.…
הסולם: תו בבקר וכו': עוד יש לפרש בבקר, מהו בקר, זה אברהם כמו שאמרנו, שהוא חסד, שכתוב, וישכם אברהם בבקר, בזמן שרצון נמצא, בשעה ההיא לא היה אוכל אחר את הקרבן, ומי היה אוכל. אותו המקום שנקרא עד היה אוכל. והוא כסא העליון, שהוא חג"ת,…