ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 75: ׳בן פורת יוסף׳ - ברכות הצדיק הזוכה בכל מלמעלה ולמטה › פיסקה 13 (רמז ע"ב)

׳מעדן׳ - עידון האברים בהשתוקקות, ומחכמה עליונה שופע נהר

ויחי · ׳בן פורת יוסף׳ - ברכות הצדיק הזוכה בכל מלמעלה ולמטה · מאמר 75 · פיסקה 13 · דף רמז ע"ב

לשון הזוהר

מַאי מֵעֵדֶן, אֶלָּא, בְּכָל שַׁעְתָּא דְכָל שַׁיְיפִין יָתְבִין בְּקִשּׁוּרָא חָדָא, וְאִינוּן בְּעִדּוּנָא דְּתִיאוּבְתָּא מֵרֵישָׁא לְעֵילָא וּלְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ מֵעִדּוּנָא וְתִיאוּבְתָּא דִּלְהוֹן, מְרִיקִין בֵּיהּ, וְאִתְעֲבִיד נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן וַדַּאי. תּוּ מֵעֵדֶן מֵחָכְמָה עִלָּאָה, נָגִיד כֹּלָּא לְאִתְמַשְּׁכָא, וְעָבִיד נַהֲרָא, וְאִתְמַשְׁכָא עַד דְּמָטֵי לְהַאי דַרְגָא, וּכְדֵין כֹּלָּא בְּבִרְכָאן, וְכֹלָּא חַד.

תרגום

מַה זֶּה מֵעֵדֶן? אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁכָּל הָאֵיבָרִים יוֹשְׁבִים בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְהֵם בְּעִדּוּן שֶׁל הִשְׁתּוֹקְקוּת מֵהָרֹאשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכֻלָּם מֵעִדּוּן וְהִשְׁתּוֹקְקוֹת שֶׁלָּהֶם מְרִיקִים בּוֹ, וְנַעֲשָׂה נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן וַדַּאי. עוֹד מֵעֵדֶן - מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹפֵעַ הַכֹּל לְהִמָּשֵׁךְ, וְעוֹשֶׂה נָהָר, וְנִמְשָׁךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאָז הַכֹּל בִּבְרָכוֹת, וְהַכֹּל אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאי מעדן, אלא, בכל שעתא דכל שייפין יתבין בקשורא חדא, ואינון בעדונא דתיאובתא מרישא לעילא ולתתא, וכלהו מעדונא ותיאובתא דלהון, מריקין ביה, ואתעביד נהר דנגיד ונפיק מעדן ודאי. תו מעדן מחכמה עלאה, נגיד כלא לאתמשכא, ועביד נהרא, ואתמשכא עד דמטי להאי דרגא, וכדין כלא בברכאן, וכלא חד.

התרגום: מה זה מעדן? אלא בכל שעה שכל האיברים יושבים בקשר אחד, והם בעדון של השתוקקות מהראש למעלה ולמטה, וכלם מעדון והשתוקקות שלהם מריקים בו, ונעשה נהר ששופע ויוצא מעדן ודאי. עוד מעדן - מחכמה עליונה שופע הכל להמשך, ועושה נהר, ונמשך עד שמגיע לדרגה הזו, ואז הכל בברכות, והכל אחד.

מן המפרשים

הסולם: מאי מעדן: שואל, מה פירושו של המלה מעדן. ואומר, אלא בכל שעה שכל האברים הם בקשר אחד, והם בתענוג התשוקה מן שפע הראש למעלה, ומלמטה. וכולם משפיעים בו, ביסוד, מן הענג והתשוקה שלהם, הוא נעשה ודאי, נהר הנמשך ויוצא מעדן. כי עדן, פירושו…

אור יקר: דנגיד ונפיק מעדן, מאי מעדן, אלא בכל שעתא דכל שייפין יתבי בקשורא חדא, ואינון בעדונא דתיאובתא מרישא לעילא ולתתא, וכולהו מעדונא ותיאובתא דילהון מריקין בשבע שנים דהיינו יסוד מכה הבינה, ועוד דלעיל לא תלה בניינו ביסוד, לכך נראה לפרש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר