ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 74: מחשבה ראשית הכל - התפשטות מדרגה לדרגה עד קשר אחד › פיסקה 1 (רמו ע"ב)

התפשטות המחשבה הנסתרת עד קול המנהיג את הדיבור

ויחי · מחשבה ראשית הכל - התפשטות מדרגה לדרגה עד קשר אחד · מאמר 74 · פיסקה 1 · דף רמו ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַחְשָׁבָה רֵאשִׁיתָא דְכֹלָּא, וּבְגִין דְּאִיהִי מַחְשָׁבָה, אִיהִי לְגוֹ סְתִימָא וְלָא אִתְיְידַע. כָּךְ אִתְפַּשַּׁט הַאי מַחְשָׁבָה יַתִּיר, אַתְיָא לְאֲתַר דְּרוּחָא שַׁרְיָא, וְכַד מָטֵי לְהַהוּא אֲתַר אִקְרֵי בִּינָ"ה, וְהָא לָאו סָתִים כִּדְקַדְמִיתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ סָתִים, הַאי רוּחָא אִתְפַּשַּׁט, וְאַפִּיק קָלָא, כָּלִיל מֵאֶשָּׁא וּמַיָא וְרוּחָא, דְּאִינוּן צָפוֹן וְדָרוֹם וּמִזְרָח. וְהַאי קָלָא, כְּלָלָא דְּכָל שְׁאָר חֵילִין, וְקָלָא דָּא מַדְבַּר לְדִבּוּר, וְדָא יָהִיב מִלָּה בְּתִקּוּנָא, בְּגִין דְּקוֹל אִשְׁתַּלַּח מֵאֲתַר דְּרוּחָא, וְאָתֵי לְדַבְּרָא מִלָּה, לְאֲפָקָא מִלִּין תְּרִיצִין.

תרגום

בֹּא רְאֵה, מַחֲשָׁבָה רֵאשִׁית הַכֹּל, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא מַחֲשָׁבָה, הִיא בִּפְנִים נִסְתֶּרֶת וְלֹא נוֹדַעַת, כַּאֲשֶׁר מִתְפַּשֶּׁטֶת מַחֲשָׁבָה זוֹ יוֹתֵר, בָּאָה לְמָקוֹם שֶׁשּׁוֹרָה הָרוּחַ, וּכְשֶׁמַּגִּיעָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם נִקְרֵאת בִּינָ"ה, וְזֶה לֹא נִסְתָּר כְּבַתְּחִלָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא נִסְתָּר, רוּחַ זוֹ מִתְפַּשֶּׁטֶת וּמוֹצִיאָה קוֹל כָּלוּל מֵאֵשׁ מַיִם וְרוּחַ, שֶׁהֵם צָפוֹן דָּרוֹם וּמִזְרָח. וְהַקּוֹל הַזֶּה כְּלָל שֶׁל כָּל שְׁאָר הַחֲיָלוֹת, וְקוֹל זֶה מַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר, וְזֶה נוֹתֵן דָּבָר מְתֻקָּן, מִשּׁוּם שֶׁקּוֹל נִשְׁלַח מִמְּקוֹם הָרוּחַ, וּבָא לְהַנְהִיג הַדִּבּוּר, לְהוֹצִיא דְבָרִים יְשָׁרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מחשבה ראשיתא דכלא, ובגין דאיהי מחשבה, איהי לגו סתימא ולא אתיידע. כך אתפשט האי מחשבה יתיר, אתיא לאתר דרוחא שריא, וכד מטי לההוא אתר אקרי בינ"ה, והא לאו סתים כדקדמיתא, ואף על גב דאיהו סתים, האי רוחא אתפשט, ואפיק קלא, כליל מאשא ומיא ורוחא, דאינון צפון ודרום ומזרח. והאי קלא, כללא דכל שאר חילין, וקלא דא מדבר לדבור, ודא יהיב מלה בתקונא, בגין דקול אשתלח מאתר דרוחא, ואתי לדברא מלה, לאפקא מלין תריצין.

התרגום: בא ראה, מחשבה ראשית הכל, ומשום שהיא מחשבה, היא בפנים נסתרת ולא נודעת, כאשר מתפשטת מחשבה זו יותר, באה למקום ששורה הרוח, וכשמגיעה לאותו מקום נקראת בינ"ה, וזה לא נסתר כבתחלה. ואף על גב שהוא נסתר, רוח זו מתפשטת ומוציאה קול כלול מאש מים ורוח, שהם צפון דרום ומזרח. והקול הזה כלל של כל שאר החילות, וקול זה מנהיג את הדבור, וזה נותן דבר מתקן, משום שקול נשלח ממקום הרוח, ובא להנהיג הדבור, להוציא דברים ישרים.

מן המפרשים

אור החמה: כללא דכל שאר חילין. כי כלל ה' מוצאות שהם חיך גרון לשון שינים שפה שהם ה' ספי' הם בכלל בקול שהוא ת"ת ומ' שהיא דבור מפרטת אותם שפועלת ע"י כל א' מהם למטה:

מהרח"ו: ודא יתיב מלה בתקונא. הוא 'הנותן אמרי שפר': דףרמז.אדף

שעת רצון: ת״ח מחשבה ראשיתה דכלא כו'. פירוש, כל זה המאמר הוא מ״ש רבינו ז״ל בשער הולדת או״א (ע"ח שט"ז) פ״ד, ובשער מ"ד ומ״ן (ע"ח של"ט) פי״ד, שסוד הדבור הוא סוד מ״ב זווגין דחיך וגרון, שהם יסודות דחו״ב שבפרצוף ההוא, מניה וביה מזדווגין, גיכ"ק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר