יוסף רושם הזכר - משם ניזונית אבן ישראל, ולכן צדיק
ויחי · ׳נפתלי אילה שלוחה׳ - סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים · מאמר 73 · פיסקה 6 · דף רמו ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא, רָזָא דְמִלָּה, יוֹסֵף רְשִׁימָא דִּדְכוּרָא הֲוָה, דִּכְתִיב ׳בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן׳. וּכְתִיב ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳, מִתַּמָּן אִתְּזָן הַאי ׳אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳. אֶבֶן, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעֲלָה אָמַר דָוִד ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהילים קיח, כב). וּבְגִין דְּיוֹסֵף אִיהוּ רְשִׁימוּ דִּדְכוּרָא, אִקְרֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּהָא אִיהוּ צַדִּיק וַדַּאי, ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳.
תרגום
אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר - יוֹסֵף הָיָה רֹשֶׁם שֶׁל זָכָר, שֶׁכָּתוּב ׳בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן׳ (בראשית מט, כב) - וְכָתוּב ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, כד), מִשָּׁם נִזּוֹנֵית אֶבֶן יִשְׂרָאֵל הַ אֶת. אֶבֶן - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעָלֶיהָ אָמַר דָּוִד ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח, כב) - וּמִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף הוּא רֹשֶׁם שֶׁל זָכָר, נִקְרָא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהֲרֵי הוּא וַדַּאי צַדִּיק, ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, רזא דמלה, יוסף רשימא דדכורא הוה, דכתיב ׳בן פורת יוסף בן פורת עלי עין׳. וכתיב ׳משם רועה אבן ישראל׳, מתמן אתזן האי ׳אבן ישראל׳. אבן, דא כנסת ישראל, ועלה אמר דוד ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהילים קיח, כב). ובגין דיוסף איהו רשימו דדכורא, אקרי יוסף הצדיק, דהא איהו צדיק ודאי, ׳משם רועה אבן ישראל׳.
התרגום: אלא סוד הדבר - יוסף היה רשם של זכר, שכתוב ׳בן פרת יוסף בן פרת עלי עין׳ (בראשית מט, כב) - וכתוב ׳משם רעה אבן ישראל׳ (בראשית מט, כד), משם נזונית אבן ישראל ה את. אבן - זו כנסת ישראל, ועליה אמר דוד ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהלים קיח, כב) - ומשום שיוסף הוא רשם של זכר, נקרא יוסף הצדיק, שהרי הוא ודאי צדיק, ׳משם רעה אבן ישראל׳.
מן המפרשים
אור החמה: ובגין דיוסף איהו רשימו דדכורא וגומר קשיא ליה והא אשר דרשנו לעיל שהוא ביסוד ועכ"ז לא נסתלק משאר תיקוני שכינה לתתא לזה אמר שאינו בבחינת יוסף שהוא בעצם מעצמו ומרכבתו ביסוד. וז"ש ובגין דאיהו רשימא קדישא איקרי יוסף הצדיק ולא איקרי…
נזר ישראל: משם רועה אבן ישראל כו'. 'משם' אפשר דחוזר על יוסף. או מהני 'ידי אביר יעקב' (בראשית מט כד) דכליל ימין ושמאל ויורד ליוסף. ומתזני הנוקבא שהוא אבן דישראל ז"א. וז"ש תו מאינון היינו הני ב' פירושים:
הסולם: אלא רזא דמלה וכו': ומשיב, אלא סוד הדבר, יוסף רושם הזכר היה, שכתוב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, שהוא בחינת יסוד המכונה בן פורת, וכתוב משם רועה אבן ישראל. אבן, זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, ועליה אמר דוד אבן מאסו הבונים וגו',…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: