ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 7: ׳ויתחזק ישראל וישב על המטה׳ - מטטרון ושכינה שומרים ישראל עד שלמות הגאולה › פיסקה 5 (ריד ע"א)

סוד עוג מלך הבשן - ערש הברזל ומטרוניתא הגולה ממקומה

ויחי · ׳ויתחזק ישראל וישב על המטה׳ - מטטרון ושכינה שומרים ישראל עד שלמות הגאולה · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף ריד ע"א

לשון הזוהר

דָּא שְׁכִינְתָּא מִן מטטרו"ן. וְאִתָּרְכַת מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא, עַד דְּתֵיתוּב לְאַתְרָהָא, וְרָזָא ׳כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלא הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן׳ (דברים ג, יא), כִּדְפָרִישְׁנָא בְּאַתְרֵיהּ. וְאָרְחָא, דְּאִתְמְתַל לְגָלוּתָא, נָטַר יַתְהוֹן בְּגָלוּתָא, עַל עַקְתָא דְּתֵתֵי עֲלֵיכוֹן, עַד דְּיֵיתֵי וְיֵיעוּל יַתְכוֹן לְאַרְעָא, דְּקַיַּים לַאֲבָהַתְכוֹן דְּאִתְנַטְרַת.

תרגום

זוֹ שְׁכִינָה מִן מטטרו"ן, וְגֹרְשָׁה הַמַּטְרוֹנִיתָא מֵהַמֶּלֶךְ עַד שֶׁתָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ, וְסוֹד - ׳כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן׳ (דברים ג, יא) - כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְהַדֶּרֶךְ, שֶׁנִּמְשְׁלָה לַגָּלוּת, שָׁמַר אוֹתָם בַּגָּלוּת עַל צָרָה שֶׁתָּבֹא עֲלֵיכֶם, עַד שֶׁיָּבֹא וְיַכְנִיס אֶתְכֶם לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם שֶׁנִּשְׁמְרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דא שכינתא מן מטטרו"ן. ואתרכת מטרוניתא מן מלכא, עד דתיתוב לאתרהא, ורזא ׳כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלא הוא ברבת בני עמון׳ (דברים ג, יא), כדפרישנא באתריה. וארחא, דאתמתל לגלותא, נטר יתהון בגלותא, על עקתא דתתי עליכון, עד דייתי וייעול יתכון לארעא, דקיים לאבהתכון דאתנטרת.

התרגום: זו שכינה מן מטטרו"ן, וגרשה המטרוניתא מהמלך עד שתשוב למקומה, וסוד - ׳כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון׳ (דברים ג, יא) - כמו שפרשנו במקומו. והדרך, שנמשלה לגלות, שמר אותם בגלות על צרה שתבא עליכם, עד שיבא ויכניס אתכם לארץ שנשבע לאבותיכם שנשמרה.

מן המפרשים

הסולם: דא שכינתא מן מטטרון וכו': המלאך שבכתוב, זהו השכינה, המתלבשת ופועלת על ידי מטטרון. כי בגלות המכונה דרך, הגלתה השכינה מן המלך, מז"א, ופועלת ע"י מטטרון, עד ימי הגאולה שתשוב למקומה, לז"א. והסוד הוא, כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר…

נפש דוד: דא שכינתא: שהיא שרויה למעלה מראשותיו של חולה. וגם לר"ש דקאמר לדידיה סגיד שהוא בזעיר -- היינו כדאמרינן הקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. והיינו דפריך - ואי תימא הא בההוא זמנא לא הוי מרע, כלומר ואם כן מה שייך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: