׳ויתחזק ישראל וישב על המטה׳
מטטרון ושכינה שומרים ישראל עד שלמות הגאולה
׳וישב על המטה׳ - סוד גבורת מיכאל המשתחווה למילה
׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ (בראשית מח, ב) - וְסוֹד הַכָּתוּב ׳וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךְ וְהָיְתָה עֵת צָרָה׳ (דניאל יב, א) - רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זוֹ גְּבוּרַת יַד מִיכָאֵל הַגָּדוֹל. ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ - כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ מִקֹּדֶם לָכֵן. לְמִי הָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה? מִשְׁתַּחֲוֶה לַמִּטָּה. הָיְתָה הַמִּטָּה פְּתוּחָה מִמֶּנּוּ. לַמִּילָה הָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו.
בלשון הזוהר
׳וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ (בראשית מח, ב) - וְרָזָא דִקְרָא, ׳בָּעֵת הַהִיא יַעֲמוֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד עַל בְּנִי עַמְּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה׳ (דניאל יב, א). רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, דָּא גְּבוּרַת יְדָא דְמִיכָאֵל רַבְרְבָא. ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ - כְּמָּה לֵיהּ הֲוָה מִקַּדְּמַת דְּנָא סְגִיד. לְמַאן הֲוָה סְגִיד, סְגִיד לְעַרְסָא, הֲוָה עַרְסָא פְּתִיחָא מִנֵּיהּ. לְמָהוּלְתָּא הֲוָה סְגִיד, דְּהָא הֲוַת חֲבִיבָא מִינֵּיהּ.
גירוש המטרוניתא מן המלך - שכינה בגלות שומרת עמים
׳כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא) -. כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק זִיווֹ מִמֶּנּוּ עַל חֲטָאֵיהֶם, לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמֹד לְפָנָיו, וְגֹרְשָׁה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִן הַמֶּלֶךְ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַשְׁאִיר אֶת בָּנֶיהָ בֵּין הָעַמִּים לַהֲרֹג אוֹתָם, וְהוּא הָיָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, בָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ עַמִּים נָכְרִים מִן עַמּוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר, נִכְנְסָה הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת וּבִזְמַן שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּאָרֶץ, וְהִיא בְּאֶרֶץ הָעַמִּים בַּזִּיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִשְׁמְרוּ הָעַמִּים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם.
בלשון הזוהר
׳כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נִכָר, כַּד אִסְתַּלַּק זִיוֵיהּ מִנֵּיהּ עַל חוֹבֵיהוֹן, לָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵיקַם קַמֵּיהּ, וְאִתָּרְכַת מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא, בְּדִיל דְּלָא יָכְלָא לְשָׁבְקָא לָהּ לִבְרָהָא בֵּין עַמִין לְמִקְטַלְּהוֹן, וְהֲוָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא הוּא, בְּהָא דִּיהוֹן עַמִּין נוּכְרָאִין מִן עַמֵּיהּ׳ (מלאכי ב, יא). צָבֵי לְמֵימַר, עָאל שְׁכִינְתָּא בֵּינֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, וְעִדָּנָא דְלָא הֲוָה בְּאַרְעָא, וְהִיא בַּאֲרַע עַמְּמִין, בְּזִיוָא דְיִשְׂרָאֵל, אִסְתַּמָּרוּ עַמְּמַיָּא דִי בְסַחְרָנִיהוֹן.
שני שרים תחת הכסא - מטבע חתום בשם הקב"ה בגלות
כא. הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל. לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שְׁנֵימלאכים גְדוֹלִיםמט"טרון ונוריא"ל הָיוּ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הַקָּדוֹשׁ,של וַהֲרֵי שְׁמוֹ אֶחָד מֵהֶם הוּא מִטָּה, הוא מט"ט מצד ב' הבחנות א. כמוציא לפועל שזה ענין הטיה (גמ' מיטה) ב. משורש מט"ט, שֶׁהָיָה שׁוֹרֶה בָּאוֹצָר שֶׁל הַהֵיכָל. מצד שהוא שר הפנים. וַהֲרֵי אָנוּ בַּגָּלוּת, והיינו בהנהגה של חוץ ולא של פנים, ו לֹא נִשְׁאָר בֵּינֵינוּ אֶלָּא זֶההנהגה זו של מט"ט שֶׁהוּא מַטְבֵּעַ שֶׁלּוֹ, של הקב"ה, ובזה תבין דברי הגמ' (בחגיגה יד) כשתגיעו למקום אבני שיש אל תאמרו מים מים. וְהוּא חָתוּם מִשְּׁמוֹ שֶׁל הקב"ה.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תְּרֵין רַבְרְבִין הֲווּ תְּחוֹת כָּרְסֵי יְקָרָא קַדִּישָׁא, וְהָא בִּשְׁמֵיהּ חַד מָאנִי בְּעַרְסָא, דְּהֲוָה שָׁדֵי אֲגוֹזֵּיהּ דְּהֵיכָלָא. וְהָא אֲנַן בְּגָלוּתָא, לָא אִשְׁתָּאַר בֵּינָנָא אֶלָּא דָּא דְּבֵּינֵי דְּזִינֵיהּ, וְהוּא חָתוּךְ מִן שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
׳הנה אנכי שולח מלאך לפניך׳ - שכינה שומרת בדרך הגלות
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךְ לִשְׁמָרְךְבדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי ואמרו בגמ' (סנהדרין לח:) זה מטטרון ששמו כשם רבו, [מטטרון בגימטריא שדי. לשון רש"י]. וְגוֹ'׳ (שמות כג, כ). לֹא לְדַבֵּר כָּךְ, זהו שאר"ע כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים אֶלָּא בָּעוֹלָם הַבָּא, וכמו שהכתוב אומר 'אל המקום אשר הכינותי' שאז תהיה הנהגה מגולה של הקב"ה אנכי? כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ וְהִיא הַשְּׁמִירָה בַּדֶּרֶךְ, שהיא מענינו של מט"ט שהוא שומר על הדרכים, אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם בַּגָּלוּת, שענינה של גלות היא הטלטול בדרך ממקום למקום שאין שום מקום קבוע. וְהִיאהשכינה שׁוֹמֶרֶת אֶתְכֶם עַד שֶׁתָּבִיא אֶתְכֶם לְאַרְצְכֶם כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם מִקֹּדֶם לָזֶה. ׳אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי׳כפי שגזרה חכמתו יתברך - מוֹשָׁבוֹת מִקֹּדֶם לָזֶה.מושב הוא כינוי לעוה"ב [בכל מושבתיכם הוא עוה"ב שהוא מקום מושב הנשמות לעוה"ב בקבע ובעוה"ז הוא ארעי שפתי כהן].
בלשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנְיךָ לִשְׁמָרְךָ וְגו'׳ (שמות כג, כ), לָא לְמַלָּלָא הָכִי, אֶלָּא בְּעַלְמָא דְאָתֵי, כַּד פָּרִישְׁנָא בְּסִטְרִין וְהוּא צוּרִין בְאָרְחָא, אֲנָא שָׁרֵינָא שְׁכִינְתָּא בֵּינִיכוֹן לְמָארֵיהוֹן בְּגָלוּתָא וְהִיא נָטְרַת יַתְכוֹן, עַד דְּתֵיתֵי יַתְכוֹן לְאַרְעֲכוֹן, כְּמָה דְּהֲוִיתוּן מִקַּדְמַת דְּנָא. אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי, מוֹתָבָן מִקַּדְמַת דְּנָא.
סוד עוג מלך הבשן - ערש הברזל ומטרוניתא הגולה ממקומה
זוֹ שְׁכִינָה מִן מטטרו"ן, הנהגה עליונה יותר המתלבשת ופועלת ע"י מטטרון, וְגֹרְשָׁה הַמַּטְרוֹנִיתָא מֵהַמֶּלֶךְ עַד שֶׁתָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ. וְסוֹדזה רמוז במה שאמר ׳כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁןשהוא הקליפה שכנגד מטטרון נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹשזה ענין המיטה עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן׳בהיכל המלך כמו (דברים ג, יא) - כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ.בפתח דבריו שהוא שורה באוצר ההיכל המכונה 'רבת בני עמון'. וְהַדֶּרֶךְ, שֶׁנִּמְשְׁלָה לַגָּלוּת, שָׁמַר אוֹתָם בַּגָּלוּת עַל צָרָה שֶׁתָּבֹא עֲלֵיכֶם, עַד שֶׁיָּבֹא וְיַכְנִיס אֶתְכֶם לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם שֶׁנִּשְׁמְרָה.וא"י היא כעוה"ב.
בלשון הזוהר
דָּא שְׁכִינְתָּא מִן מטטרו"ן. וְאִתָּרְכַת מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא, עַד דְּתֵיתוּב לְאַתְרָהָא. וְרָזָא ׳כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלא הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן׳ (דברים ג, יא), כִּדְפָרִישְׁנָא בְּאַתְרֵיהּ. וְאָרְחָא, דְּאִתְמְתַל לְגָלוּתָא, נָטַר יַתְהוֹן בְּגָלוּתָא, עַל עַקְתָא דְּתֵתֵי עֲלֵיכוֹן, עַד דְּיֵיתֵי וְיֵיעוּל יַתְכוֹן לְאַרְעָא, דְּקַיַּים לַאֲבָהַתְכוֹן דְּאִתְנַטְרַת.
נוריאל שר שני תחת הכסא - מטטרון מקבל עבודת ישראל כאש
שַׂר הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁהוּא תַּחַת כִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, הַשּׁוֹרֶה בְּאוֹצַר הַהֵיכָל הוּא נוּרִיאֵל. כִּי הַשַּׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם, בְּכָל עֵת שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִם הַמֶּלֶךְ הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנַס לִפְנֵיהֶם הוּא מְטַטְרוֹן. וְהוּא, מְקַבֵּל עֲבוֹדָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל להקב"ה כְּאֵשׁ,אבל וְכַאֲשֶׁר נִתְבַּטְּלָה הָאֵשׁ, כִּי הָגְלוּ, נִסְתַּלֵּק אוֹרָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִן הַמֶּלֶךְ. ומשום כך העמיד השר השני שבדרגה פחותה ממנו הוא נוריא"ל [וי"ג גבריא"ל].
בלשון הזוהר
רַבְרְבָא תִּנְיָנָא הוּא, דְּהוּא תְּחוֹת כָּרְסֵי קַדִּישָׁא, דְּשָׁרֵי בְּגַזֵּיהּ דְּהֵיכָלָא הוּא נוּרִיאֵל. דְּהָא רַבְרְבָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְמַנֵּי עֲלֵיהוֹן, בְּכָל עִידָן דַּהֲוַת מַטְרוֹנִיתָא עִם מַלְכָּא, הֲוָה נָפֵיק וְעָאל קֳדָמֵיהוֹן, מטטרו"ן. וְהוּא, קָבֵיל פּוּלְחַנְהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּנוּרָא. כַּד אִתְבַּטֵיל נוּרָא וְאִתְגַּלִיאוּ, אִסְתַּלַּק זִיוָהּ, וְאִסְתַּלְּקָא מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא.
׳ליני הלילה׳ - רחמים גוברים על הדין ואור שווה לטוב
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, לִינִי ׳הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל׳ (רות ג, יג) - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הִשְׁלִיט רַחֲמִים עַל הַדִּין. ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - אוֹר וְטוֹב שָׁוִים, שֶׁהוּא מַבּוּעֵי הַנְּחָלִים שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם הַיָּם וְהַנַּחַל שֶׁבָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר לִינִי ׳הַלַּיְלָה וְהָיָה בַּבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל׳ (רות ג, יג), אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שַׁלִּיט רַחֲמֵי עַל דִּינָא. ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד), טוֹב וְאוֹר שָׁוִין, דְּהוּא מַבּוּעוֹי דְּנַחֲלִין, דְּנָפַק מִנְּהוֹן יַמָּא וְנַחֲלָא דִּבְעָלְמָא.
מבועי הנחלים ומטרוניתא הגולה - שלמות עד בוא הצד האחר
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, פַּעַם אַחַת עָלִיתִי וְיָרַדְתִּי לְהָאִיר בְּמַבּוּעֵי הַנְּחָלִים, וְעָלָה אַחֲרַי רַבִּי אַבָּא. אָמַר לִי, בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמַרְתִּי לוֹ, בַּפָּסוּק הַזֶּה ׳שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא׳ (קהלת א, ז) - מִזִּיווֹ נִבְרְאוּ כָּל הַגְּדוֹלִים שֶׁמִּן הָעוֹלָם, וּמִזִּיווֹ נָבְעוּ כָּל הַנְּחָלִים, הַנְּחָלִים שֶׁהֵם בַּפָּסוּק הַזֶּה נְמוּכִים בַּגָּלוּת הַזֹּאת, שֶׁהֲרֵי חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, חִבַּת הָאֵם עוֹשָׂה לָהֶם, וְאִם לֹא, הַנַּחַל עוֹשֶׂה לְבִתּוֹ. גָּדוֹל שֵׁנִי הוּא, הוּא תַּחַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁשּׁוֹכֵב עַל גַּנֵּי הַהֵיכָל. שֶׁהֲרֵי הַשַּׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, בְּכָל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא עִם הַמֶּלֶךְ, הָיָה יוֹצֵא וּבָא לִפְנֵיהֶם מטטרו"ן. וְהוּא מְקַבֵּל עֲבוֹדָתָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאֵשׁ. כַּאֲשֶׁר הִתְבַּטְּלָה הָאֵשׁ וְגָלוּ, הִסְתַּלֵּק זִיוָהּ, וְהִסְתַּלְּקָה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִן הַמֶּלֶךְ. זֶה לֹא הָיָה שָׁלֵם עַד שֶׁיָּבֹא צַד אַחֵר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנֶה בַגָּלוּת.
בלשון הזוהר
תָּנָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, זִמְנָא חָדָא סָלִיקְנָא וְנָחִיתְנָא לְאַנְהָרָא בְּמַבּוּעֵי דְּנַחֲלִין, וְסָלִיק בַּתְרָאי רִבִּי אַבָּא. אָמַר לִי, בְּמַאי עַסְקִיתוּ. אָמָרִית לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דְּכָל ׳הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינְנּוּ מָלֵא׳ (קהלת א, ז). מִזִּיוִיהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל רַבְרְבַיָיא דְּמִן עַלְמָא, וּמִן זִיוֵיהּ אִתְנְבִיעוּ כָּל נַחֲלַיָיא, נַחֲלַיָיא הֲווּ אִינוּן לְהַאי קְרָא, דְּמֵאִיכֵי בְּהַאי גָלוּתָא, דְּהָא חֲשׁוֹכָא כָּמוּפְלָא, חִבָּתָא דְּאִמָּא עָבִיד לְהוּ, וְאִי לָאו, נַחֲלָא עָבִיד בְּרַתֵּיהּ. רַבְרְבָא תָּנִינתָא הוּא, הוּא תְּחוֹת קַדִּישָׁא, דְּגָנֵי אֲגְנִים דְּהֵיכָלָא. דְּהָא רַבְרְבָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְמַנֵּי עֲלֵיהוֹן, בְּכָל עִידָן דְּהֲוַת מַטְרוֹנִיתָא עִם מַלְכָּא, הֲוָה נָפִיק וְעָאל קֳדָמֵיהוֹן מטטרו"ן. וְהוּא קָבִּיל פּוּלְחַנְהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּנוּרָא. כַּד אִתְבַּטִיל נוּרָא וְאִתְגַּלִיאוּ, אִסְתַּלַּק זִיוָהּ, וְאִסְתַּלְּקָא מַטְרוֹנִיתָא מִן מַלְכָּא. הָא לָא הֲוָה שְׁלִים עַד דְּיֵיתֵי גִּיסָא אָחֳרָא, דְּלָא הֲוָה בְּגָלוּתָא מָנִיתָא.
׳כי יד על כס יה׳
סוד שם היד וגאולת מצרים בשוויון המספר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.