ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 68: ׳יששכר חמור גרם רבץ בין המשפתים׳ - שכר המשתדל בתורה ועול נשיאתה › פיסקה 8 (רמב ע"ב)

נפילת הכסאות בחורבן - מעלבונה של תורה למעלה ולמטה

ויחי · ׳יששכר חמור גרם רבץ בין המשפתים׳ - שכר המשתדל בתורה ועול נשיאתה · מאמר 68 · פיסקה 8 · דף רמב ע"ב

לשון הזוהר

כְּתִיב, ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וְגו'׳ (דניאל ז, ט). ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו׳ - כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, תְּרֵי כָּרְסָוָון נָפְלוּ, תְּרֵי לְעֵילָא, תְּרֵי לְתַתָּא. תְּרֵי לְעֵילָא, בְּגִין דְּאִתְרְחִיקַת תַּתָּאָה מֵעִלָּאָה, כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב אִתְרְחִיקַת מִכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד. וְכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד נָפְלַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ (איכה ב, א). תְּרִי כָּרְסָוָון לְתַתָּא, יְרוּשָׁלַ ם, וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹרַיְיתָא. וְכָרְסָוָון דִּלְתַתָּא כְּגַוְונָא דְּכָרְסָוָון דִּלְעֵילָא, מָרֵיהוֹן דְּאוֹרַיְיתָא הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַ ם הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְדָוִד, וְעַל דָא כְּתִיב, ׳עַד דִּי כָּרְסָוָון׳, וְלָא כָּרְסְיָא. כָּרְסָוָון סַגִּיאִין נָפְלוּ, וְכֻלְּהוּ לָא נָפְלוּ, אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ דְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

כָּתוּב ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב וְגוֹ'׳ (דניאל ז, ט) ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו׳ (דניאל ז, ט) כּ - ְשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁנֵי כִסְאוֹת נָפְלוּ, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁנַיִם לְמַטָּה. שְׁנַיִם לְמַעְלָה, כִּי הִתְרַחֲקָה הַתַּחְתּוֹנָה מֵהָעֶלְיוֹנָה. כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב הִתְרַחֵק מִכִּסֵּא דָוִד, וְכִסֵּא דָוִד נָפַל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ (איכה ב, א). שְׁנֵי כִסְאוֹת לְמַטָּה - יְרוּשָׁלַיִם, וְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה. וְהַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ הַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַיִם הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל דָּוִד. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳עַד דִּי כָרְסָוָן׳ - וְלֹא כִסֵּא. כִּסְאוֹת רַבִּים נָפְלוּ, וְכֻלָּם לֹא נָפְלוּ אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב, ׳חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וגו'׳ (דניאל ז, ט). ׳חזה הוית עד די כרסוון רמיו׳ - כד אתחרב בי מקדשא, תרי כרסוון נפלו, תרי לעילא, תרי לתתא. תרי לעילא, בגין דאתרחיקת תתאה מעלאה, כרסייא דיעקב אתרחיקת מכרסייא דדוד. וכרסייא דדוד נפלת. הדא הוא דכתיב, ׳השליך משמים ארץ׳ (איכה ב, א). תרי כרסוון לתתא, ירושל ם, ואינון מארי דאורייתא. וכרסוון דלתתא כגוונא דכרסוון דלעילא, מריהון דאורייתא היינו כרסייא דיעקב. ירושל ם היינו כרסייא דדוד, ועל דא כתיב, ׳עד די כרסוון׳, ולא כרסיא. כרסוון סגיאין נפלו, וכלהו לא נפלו, אלא מעלבונה דאורייתא.

התרגום: כתוב ׳חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב וגו'׳ (דניאל ז, ט) ׳חזה הוית עד די כרסון רמיו׳ (דניאל ז, ט) כ - שנחרב בית המקדש, שני כסאות נפלו, שנים למעלה ושנים למטה. שנים למעלה, כי התרחקה התחתונה מהעליונה. כסא של יעקב התרחק מכסא דוד, וכסא דוד נפל. זהו שכתוב ׳השליך משמים ארץ׳ (איכה ב, א). שני כסאות למטה - ירושלים, ואותם בעלי התורה. והכסאות שלמטה כמו הכסאות שלמעלה, בעלי התורה, הינו כסא של יעקב. ירושלים הינו כסא של דוד. ועל זה כתוב ׳עד די כרסון׳ - ולא כסא. כסאות רבים נפלו, וכלם לא נפלו אלא מעלבונה של תורה.

מן המפרשים

כתם פז: ויבאר כתוב חזי הוית עד דכרסוון רמיו ויאמר שהם שני כסאות למעלה ושנים למטה השנים של מעלה הם עטר"ת תפאר"ת כי גם התפארת נקרא כסא אל כבוד הבינ"ה וכביכול גם בו יתיחס הירידה והנפילה כביכול כי שלימות המשפיע וכבודו אינו ניכר רק ע"י…

הסולם: כתיב, חזה הוית עד וגו': כתוב חזה הוית עד די כרסוון רמיו, היינו כשנחרב בית המקדש נפלו ב' כסאות, כי ב' כסאות הם למעלה וב' כסאות הם למטה, ומפרש, ב' כסאות הם למעלה, שהם כסא דיעקב שהוא ז"א, וכסא דדוד שהוא מלכות, וכיון שנתרחק כסא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: