׳יששכר חמור גרם רבץ בין המשפתים׳
שכר המשתדל בתורה ועול נשיאתה
יששכר נמשל לחמור - נשיאת עול התורה בענווה
׳יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם רוֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם׳ (בראשית מט, יד). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי ׳יִשָּׂשכָר חֲמוֹר׳ אִקְרֵי. אִי בְּגִין דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, נִקְרְיֵיהּ לֵיהּ סוּס אוֹ אַרְיֵהּ, אוֹ נָמֵר, אַמַּאי חֲמוֹר. אֶלָּא אָמְרוּ, בְּגִין דַּחֲמוֹר נָטִיל מָטוּלָא, וְלָא בָּעִיט בְּמָארֵיהּ כִּשְׁאָר בְּעִירֵי, וְלָא אִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ, וְלָא חַיִּישׁ לְמִשְׁכַּב בְּאֲתַר מִתְתַּקַּן. אוּף הָכִי יִשָּׂשכָר, דְּאִשְׁתַּדְּלוּתֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, נָטִיל מָטוּלָא דְאוֹרַיְיתָא, וְלָא בָּעִיט בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא אִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ, כַּחֲמוֹר דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרָא דִילֵיהּ, אֶלָּא לִיקָרָא דְמָרֵיהּ (ס"א: דרביה). ׳רוֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם׳ - כִּדְאַמְרִינָן וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.
בלשון הזוהר
׳יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם׳ (בראשית מט, יד) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי יִשָּׂשכָר נִקְרָא חֲמוֹר. אִם מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, נִקְרָא לוֹ סוּס אוֹ אַרְיֵה אוֹ נָמֵר, לָמָּה חֲמוֹר. אֶלָּא אָמְרוּ, מִשּׁוּם שֶׁחֲמוֹר נוֹשֵׂא מַשָּׂא, וְלֹא בוֹעֵט בַּאֲדוֹנוֹ כְּמוֹ שְׁאָר הַבְּהֵמוֹת, וְאֵין בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, וְלֹא חוֹשֵׁשׁ לִשְׁכַּב בְּמָקוֹם מְתֻקָּן. אַף כָּךְ יִשָּׂשכָר, שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בַּתּוֹרָה, נוֹטֵל מַשָּׂא הַתּוֹרָה, וְלֹא בוֹעֵט בַּקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, כְּמוֹ הַחֲמוֹר שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדוֹ אֶלָּא לִכְבוֹד רִבּוֹנוֹ (ס"א: רַבּוֹ). ׳רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם׳ - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ (אָבוֹת פ"ו) וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל.
המשתדל בתורה שמור מפגעי העולם ומכניעם
דָּבָר אַחֵר ׳יִשָּׂשכָּר חֲמוֹר גָּרֶם רוֹבֵץ וְגו'׳ (בראשית מט, יד). פָּתַח וְאָמַר, ׳לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יהו"ה מָעוֹז חַיֵּי מִמִּי אֶפְחָד׳ (תהילים כז, א), כַּמָּה חֲבִיבִין אִינוּן מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, כַּמָּה חֲבִיבִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לָא דָחִיל מִפִּגְעֵי עַלְמָא, נָטִיר הוּא לְעֵילָא, נָטִיר הוּא לְתַתָּא. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְּכָפִית לְכָל פְּגִיעֵי דְעַלְמָא, וְאָחִית לוֹן לְעוּמְקֵי דִתְהוֹמָא רַבָּא.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, יד) פָּתַח וְאָמַר, ׳לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יהו"ה מָעוֹז חַיֵּי מִמִּי אֶפְחָד׳ (תהלים כז, א) - כַּמָּה חֲבִיבִים הֵם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה חֲבִיבִים אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לֹא פוֹחֵד מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם, שָׁמוּר הוּא לְמַעְלָה, שָׁמוּר הוּא לְמַטָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכּוֹפֵת כָּל פִּגְעֵי הָעוֹלָם וּמוֹרִיד אוֹתָם לְעֹמֶק תְּהוֹם רַבָּה.
פתיחת הלילה - נשמות הצדיקים עולות ורוח צפון מעוררת קדושה
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל לֵילְיָא, פָּתְחִין סְתִימִין, וְכַלְבֵּי וַחֲמָרֵי שַׁרְיָין וְשָׁטָאן בְּעַלְמָא, וְאִתְיְיהִיבַת רְשׁוּ לְחַבָּלָא, וְכָל בְּנֵי עַלְמָא נַיְימֵי בְּעַרְסַיְיהוּ, וְנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא סָלְקִין לְאִתְעֲנָגָא לְעֵילָא. כַּד אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן, וְאִתְפְּלִיג לֵילְיָא, אִתְעֲרוּתָא קַדִּישָׁא אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְאִתְּמָר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי.
בלשון הזוהר
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, הַפְּתָחִים נִסְתָּמִים, וּכְלָבִים וַחֲמוֹרִים שׁוֹרִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְנִתֶּנֶת רְשׁוּת לְהַשְׁחִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם, וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת לְהִתְעַנֵּג לְמַעְלָה. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן וְנֶחֱלָק הַלַּיְלָה, הִתְעוֹרְרוּת קְדֻשָּׁה מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם, וְזֶה נֶאֱמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
העוסק בתורה בחצות מכניע המינים ומוריד את החמור
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ קָאִים בְּהַהִיא שַׁעְתָּא, וְאִשְׁתְּדָּל בְּאוֹרַיְיתָא. כֵּיוָן דְּאִיהוּ פָּתַח בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינוּן זִינִין בִּישִׁין, אָעִיל לוֹן בְּנוּקְבֵי דִתְהוֹמָא רַבָּה, וְכָפִית לֵיהּ לַחֲמוֹר, וְנָחִית לֵיהּ בְּטַפְסְרֵי דִּתְחוֹת עַפְרָא, דְּזוּהֲמֵי קִסְרָא. בְּגִינֵי כָּךְ, יִשָּׂשכָר, דְּאִשְׁתַּדְּלוּתֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, כָּפֵית לֵיהּ לַחֲמוֹר, וְנָחִית לֵיהּ. מֵהַהוּא גְרַם הַמַּעֲלוֹת, דְּאִיהוּ סָלִיק לְנִזְקָא עַלְמָא, וְשַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, בֵּין זוּהֲמֵי דְטַפְסְרִי דְעַפְרָא.
בלשון הזוהר
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בַּתּוֹרָה, אֶת כָּל אוֹתָם הַמִּינִים הָרָעִים הוּא מַכְנִיס לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְכוֹפֵת אֶת הַחֲמוֹר, וּמוֹרִידוֹ בַּשָּׂרִים שֶׁתַּחַת הֶעָפָר שֶׁל זֻהֲמַת הַקֶּשֶׁר. מִשּׁוּם כָּךְ יִשָּׂשכָר, שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בַּתּוֹרָה, כּוֹפֵת אֶת הַחֲמוֹר וּמוֹרִיד אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהוּא עוֹלֶה לְהַזִּיק לָעוֹלָם, וְשָׂם מְדוֹרוֹ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, בֵּין זֻהֲמַת הַשָּׂרִים שֶׁבֶּעָפָר.
תורה שבכתב ושבעל פה - עול לימודה ועבודת הבורא
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד׳ (בראשית מט, טו). ׳וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב׳ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. ׳וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה׳ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. ׳וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל׳ - לִסְבֹּל עֹל הַתּוֹרָה וְלִדְבֹּק בָּהּ יָמִים וְלֵילוֹת. ׳וַיְהִי לְמַס עֹבֵד׳ - לִהְיוֹת עוֹבֵד אֶת הקב"ה וְלִדְבֹּק בּוֹ וּלְהַתִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בָּהּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב. ׳וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד׳ (בראשית מט, טו). ׳וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב׳ - דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. ׳וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה׳ - דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. ׳וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל׳ - לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא, וּלְדָבְקָא בָּהּ יוֹמֵי וְלֵילֵי. ׳וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד׳ - לְמֶהוֵי פָּלַח לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְאַתָּשָׁא גַרְמֵיהּ בָּהּ.
הַיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּבְעֹל הָאָרֶץ
רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים מֵהַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן לִטְבֶרְיָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נוֹתְנִים עָלָיו עֹל הָאָרֶץ וְשִׁעְבּוּד רַע, שֶׁכָּתוּב בְּיִשָּׂשכָר ׳וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל׳, מַה זֶּה ׳וַיֵּט׳? - סָטָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע׳ (שמואל א ח, ג). מִי שֶׁסּוֹטֶה דַרְכּוֹ וְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה, מִיָּד ׳וַיְהִי לְמַס עֹבֵד׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הֲווּ קָא אָזְלֵי מִגָּלִילָא עִלָּאָה לִטְבֶרְיָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נֵיהַךְ וְנִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּיָדַע לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אִשְׁתַּדַּל, אִתְחַיֵּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּיַהֲבִין לֵיהּ עוּלָא דְאַרְעָא, וְשִׁעְבּוּדָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר, ׳וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל׳, מַהוּ ׳וַיֵּט׳ - סָטָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע׳ (שמואל א ח, ג). מַאן דְּסָטָא אָרְחֵיהּ וְגַרְמֵיהּ, דְּלָא לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא, מִיָּד ׳וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד׳.
להנחיל אוהבי יש - שכר עולם הבא הרמוז בשם יששכר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׳ (משלי ח, כא). אַשְׁרֵיהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם, אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, נֶאֱהָב לְמַעְלָה וְנֶאֱהָב לְמַטָּה, וְיוֹרֵשׁ בְּכָל יוֹם יְרֻשַּׁת הָעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ׳. מַה זֶּה ׳יֵשׁ׳? - זֶהוּ עוֹלָם הַבָּא שֶׁלֹּא פוֹסְקִים מֵימָיו לְעוֹלָמִים וְנוֹטֵל שָׂכָר טוֹב עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא זוֹכֶה בּוֹ אָדָם אַחֵר, וּמַה הוּא? - יֵ"שׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ רָמַז לָנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה - יֵשׁ שָׂכָר. זֶהוּ שָׂכָר שֶׁל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, יֵ"שׁ.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׳ (משלי ח, כא). זַכָּאִין אִינוּן בְּנֵי עַלְמָא, אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְרָחִים לְעֵילָא, וְאִתְרָחִים לְתַתָּא, וְאַחְסִין בְּכָל יוֹמָא, יְרוּתָא דְעַלְמָא דְאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ׳. מַאי ׳יֵשׁ׳ - דָּא עַלְמָא דְאָתֵי דְלָא פָּסַק מֵימוֹי לְעָלְמִין, וְנָטַל אֲגַר טַב עִלָּאָה, דְּלָא זָכֵי בֵּיהּ בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וּמַאי אִיהוּ - יֵ"שׁ. וּבְגִינֵי כָּךְ, רָמִיז לָן שְׁמָא דְיִשָּׂשכָר דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, יֵשׁ שָׂכָר. דָּא הוּא אַגְרָא דְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, י"ש.
נפילת הכסאות בחורבן - מעלבונה של תורה למעלה ולמטה
כָּתוּב ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב וְגוֹ'׳ (דניאל ז, ט). ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו׳ - כְּשֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁנֵי כִסְאוֹת נָפְלוּ, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁנַיִם לְמַטָּה. שְׁנַיִם לְמַעְלָה, כִּי הִתְרַחֲקָה הַתַּחְתּוֹנָה מֵהָעֶלְיוֹנָה. כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב הִתְרַחֵק מִכִּסֵּא דָוִד, וְכִסֵּא דָוִד נָפַל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ (איכה ב, א). שְׁנֵי כִסְאוֹת לְמַטָּה - יְרוּשָׁלַיִם, וְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה. וְהַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ הַכִּסְאוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל יַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַיִם הַיְנוּ כִּסֵּא שֶׁל דָּוִד. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳עַד דִּי כָרְסָוָן׳ - וְלֹא כִסֵּא. כִּסְאוֹת רַבִּים נָפְלוּ, וְכֻלָּם לֹא נָפְלוּ אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
כְּתִיב, ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וְגו'׳ (דניאל ז, ט). ׳חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָון רְמִיו׳ - כַּד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, תְּרֵי כָּרְסָוָון נָפְלוּ, תְּרֵי לְעֵילָא, תְּרֵי לְתַתָּא. תְּרֵי לְעֵילָא, בְּגִין דְּאִתְרְחִיקַת תַּתָּאָה מֵעִלָּאָה, כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב אִתְרְחִיקַת מִכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד. וְכֻּרְסְיָיא דְּדָוִד נָפְלַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ (איכה ב, א). תְּרִי כָּרְסָוָון לְתַתָּא, יְרוּשָׁלַם, וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹרַיְיתָא. וְכָרְסָוָון דִּלְתַתָּא כְּגַוְונָא דְּכָרְסָוָון דִּלְעֵילָא, מָרֵיהוֹן דְּאוֹרַיְיתָא הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְיַעֲקֹב. יְרוּשָׁלַם הַיְינוּ כֻּרְסְיָיא דְדָוִד. וְעַל דָא כְּתִיב, ׳עַד דִּי כָּרְסָוָון׳, וְלָא כָּרְסְיָא. כָּרְסָוָון סַגִּיאִין נָפְלוּ, וְכֻלְּהוּ לָא נָפְלוּ, אֶלָּא מֵעֶלְבּוֹנָהּ דְּאוֹרַיְיתָא.
השתדלות הצדיקים כופה כוחות האומות - ואם לאו גולה ישראל
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָם צַדִּיקֵי אֱמֶת מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל אוֹתָם כֹּחוֹת שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁל שְׁאָר הַחֲיָלוֹת, וְכָל הַחֲיָלוֹת שֶׁלָּהֶם נִכְפִּים וְלֹא שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל (נ"א: וְיֵשׁ) מְזֻמָּנִים עֲלֵיהֶם לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכֹּל. וְאִם לֹא, ׳חֲמוֹר גּוֹרֵם׳ לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת לַגָּלוּת וְלִפֹּל בֵּין הָעַמִּים וְלִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. וְכָל זֶה לָמָּה? מִשּׁוּם ׳וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב׳ - וּמְתֻקֶּנֶת לְפָנָיו, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בִּגְלָלָהּ כַּמָּה טוֹבוֹת וְכַמָּה כִסּוּפִים, וְהִטָּה דַרְכּוֹ שֶׁלֹּא לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיְהִי לְמַס עֹבֵד׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד אִינוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל אִינוּן תּוּקְפִין דִּשְׁאָר עַמִּין, דִּשְׁאָר חֵילִין, וְכָל חֵילִין דִּלְהוֹן, אִתְכַּפְיָין וְלָא שָׁלְטֵי בְּעַלְמָא, וְיִשְׂרָאֵל (נ"א: וי"ש) אִזְדַּמַּן עֲלַיְיהוּ לְסַלְקָא לוֹן עַל כֹּלָּא. וְאִי לָא, חֲמוֹר גָּרְמָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְמֵיהַךְ בְּגָלוּתָא, וּלְמִנְפַּל בֵּינֵי עַמְּמַיָא, וּלְמִשְׁלַט עֲלַיְיהוּ. וְכָל דָּא אַמַּאי, בְּגִין, ׳וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב׳, וּמִתַּקְנָא קַמֵּיהּ, וְיָכִיל לְמִרְוַוח בְּגִינָהּ כַּמָּה טָבִין וְכַמָּה כִּסּוּפִין, וְסָטָא אוֹרְחֵיהּ דְּלָא לְמִסְבַּל עוּלָא דְאוֹרַיְיתָא. בְגִין כָּךְ ׳וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד׳.
הדודאים - חידוש דברי תורה בישראל על ידי בני יששכר
כָּתוּב ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ז, יד). ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ׳ - (הַדּוּדָאִים) אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמָּצָא רְאוּבֵן. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית ל, יד), וְלֹא הִתְחַדְּשׁוּ דִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא עַל יָדָיו בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וְגוֹ'׳ (דברי הימים א יב, לג).
בלשון הזוהר
כְּתִיב, ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים וְגו'׳ (שיר השירים ז, יד). ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ׳ - (הדודאים) אִלֵּין אִינוּן דְּאַשְׁכַּח רְאוּבֵן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּמְצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה׳ (בראשית ל, יד), וְלָא אִתְחַדְּשָׁן מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא עַל יְדוֹי בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לְעִתִּים וְגו'׳ (דברי הימים א יב, לג).
מגדים חדשים וישנים על פתחי בתי הכנסת - לקרב ישראל
׳וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳ (שיר השירים ז, יד) - הֵם גָּרְמוּ לִהְיוֹת עַל פְּתָחֵינוּ, עַל פִּתְחֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ׳כָּל מְגָדִים׳. ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים׳ - כַּמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים וְעַתִּיקִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יְדֵיהֶם, לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁלְּמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל׳ (דברי הימים א יב, לג).
בלשון הזוהר
׳וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳ (שיר השירים ז, יד) - אִינוּן גָּרְמוּ לְמֶהֱוֵי עַל פְּתָחֵינוּ, עַל פִּתְחֵי בָּתֵּי כְנִסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ׳כָּל מְגָדִים׳. ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים׳, כַּמָּה מִלֵּי חַדְּתָאן וְעַתִּיקִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְגַּלְּיָין עַל יָדַיְיהוּ, לְקָרְבָא לְיִשְׂרָאֵל לַאֲבוּהוֹן דִּלְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל׳ (דברי הימים א יב, לג).
חידושי התורה נגנזים בכנסת ישראל - שעשוע הקב"ה בגן עדן
׳דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׳ (שיר השירים ז, יד). מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי וְיוֹדֵעַ לְשַׂמֵּחַ דְּבָרִים וּלְחַדֵּשׁ דְּבָרִים כָּרָאוּי, אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹלִים עַד כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל פּוֹתַחַת לָהֶם שְׁעָרִים וְגוֹנֶזֶת אוֹתָם. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הקב"ה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, מוֹצִיאָה אוֹתָם לְפָנָיו, והקב"ה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְשָׂמֵחַ, אָז הקב"ה מִתְעַטֵּר בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְשָׂמֵחַ בַּמַּטְרוֹנִיתָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׳. וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה דְּבָרָיו כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו׳ (מלאכי ג, טז).
בלשון הזוהר
׳דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׳ (שיר השירים ז, יד). מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּדְקָא יְאוּת, וְיָדַע לְמֶחֱדֵי מִלִּין, וּלְחַדְּתוּתֵי מִלִּין כְּדְקָא יְאוּת, אִינוּן מִלִּין סָלְקִין עַד כֻּרְסְיָיא דְמַלְכָּא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל פָּתַח לוֹן תַּרְעִין, וְגָנִיז לוֹן. וּבְשַׁעְתָּא דְּעָאל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן, אֲפִיקַת לוֹן קַמֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהוּ וְחָדֵי, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְעַטַּר בְּעִטְּרִין עִלָּאִין, וְחָדֵי בְּמַטְרוֹנִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׳. וּמֵהַהִיא שַׁעְתָּא, מִלּוֹי כְּתִיבִין בְּסִפְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוּן לְפָנָיו׳ (מלאכי ג, טז).
אשרי המשתדל בתורה בעולם הזה ובבא - סיום שלטון יהודה
אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן שִׁלְטוֹן יְהוּדָה, זְרוֹעַ שֶׁנִּכְלֶלֶת בַּכֹּל, בַּכֹּחַ שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁל הַזְּרוֹעַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּדְקָא יְאוּת, זַכָּאָה הוּא בְּהַאי עַלְמָא, וְזַכָּאָה הוּא בְּעַלְמָא דְאָתֵי. עַד הָכָא שׁוּלְטָנוּתָא דִיהוּדָה, דְּרוֹעָא דְּאִתְכְּלִיל בְּכֹלָא, בְּחֵילָא דְכָל סִטְרִין, תְּלַת קִשְׁרִין דִּדְרוֹעָא, לְאִתְגַּבְּרָא עַל כֹּלָּא:
׳דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׳
סדר המחנות, נחש השמירה, ותפילה כקרבן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.