צדיק ה' צדקות אהב - המלח והים שאינם נפרדים
ויחי · זבולון ויששכר, סוד המלח והים - ומעשה רבי אבא בסימני רחב לרבי בון · מאמר 66 · פיסקה 6 · דף רמא ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּתִיב, ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב׳ (תהילים יא, ז), דָּא מִלְחָא בְּיַמָּא (במיא). וּמַאן דְּפָּרִישׁ לוֹן, גָּרִים לְגַרְמֵיהּ מִיתָה. בְגִין כָּךְ כְּתִיב, לֹא ׳תַשְׁבִּית מֶלַח׳, דְּהָא דָא בְּלָא דָא לָא אָזְלָא.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כָּתוּב ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב׳ (תהלים יא, ז) - זֶה הַמֶּלַח בַּיָּם (במים), וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ מִיתָה, לָכֵן כָּתוּב לֹא ׳תַשְׁבִּית מֶלַח׳, שֶׁהֲרֵי זֶה לֹא הוֹלֵךְ בְּלִי זֶה (תהלים יא, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא אמר, כתיב, ׳כי צדיק ה' צדקות אהב׳ (תהילים יא, ז), דא מלחא בימא (במיא). ומאן דפריש לון, גרים לגרמיה מיתה. בגין כך כתיב, לא ׳תשבית מלח׳, דהא דא בלא דא לא אזלא.
התרגום: רבי חייא אמר, כתוב ׳כי צדיק ה' צדקות אהב׳ (תהלים יא, ז) - זה המלח בים (במים), ומי שמפרידם גורם לעצמו מיתה, לכן כתוב לא ׳תשבית מלח׳, שהרי זה לא הולך בלי זה (תהלים יא, ז).
מן המפרשים
הסולם: ר' חייא אמר וכו': רח"א, כתוב, כי צדיק ה' צדקות אהב , זה הוא מלח שהוא יסוד, בים, שהוא מלכות. כי צדיק הוא יסוד, צדקות הוא מלכות. ומי שמפריד אותם גורם לעצמו מיתה, וע"כ כתוב, לא תשבית מלח וגו' מעל מנחתך, שלא תפריד את היסוד שהוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: