ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 64: ׳זבולן לחוף ימים ישכן׳ - חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה › פיסקה 4 (רמ ע"ב)

זבולון מזדרז בתפילה קודם צאתו לדרך ולקרב

ויחי · ׳זבולן לחוף ימים ישכן׳ - חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה · מאמר 64 · פיסקה 4 · דף רמ ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳. מַאן דְּנָפִיק בְּאָרְחָא, יְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְמָארֵיהּ, וְיִזְדַּרֵז בְּהַאי (מ"ט:) צֶדֶק, חֶרֶב עִלָּאָה, בִּצְלוֹתָא וּבָעוּתִין עַד לָא יִפּוּק לְאָרְחָא. כְּדִכְתִיב, ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהילים פה, יד). תָּא חֲזֵי, זְבוּלוּן נָפִיק תְּדִירָא לִשְׁבִילִין וְאָרְחִין, וְאַגַּח קְרָבִין, וְאִזְדַּרֵז בְּהַאי חֶרֶב עִלָּאָה, בִּצְלוֹתָא וּבָעוּתִין, עַד לָא נָפִיק בְּאָרְחָא, וּכְדֵין נָצַח עַמִּין, וְאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ. וְאִי תֵימָא יְהוּדָה, הָא אִתְתַּקַּן בְּהַאי, לְאַגָּחָא קְרָבִין, וְתִקּוּנִין, בְּהַאי חֶרְב, אַמַּאי זְבוּלוּן. אֶלָּא.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ (תהלים מה, ד) - מִי שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, יְתַקֵּן עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה שֶׁל רִבּוֹנוֹ וְיִזְדָּרֵז בַּצֶּדֶק הַזֶּה, חֶרֶב עֶלְיוֹנָה, בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ, כַּכָּתוּב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהלים פה, יד) - בֹּא רְאֵה, זְבוּלוּן תָּמִיד יָצָא לַדְּרָכִים וְלַשְּׁבִילִים וְעָרַךְ קְרָבוֹת, וְהִזְדָּרֵז בַּחֶרֶב הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת עַד שֶׁלֹּא יָצָא לַדֶּרֶךְ, וְאָז נִצַּח אֶת הָעַמִּים וְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר, יְהוּדָה הֲרֵי נִתְקַן לָזֶה לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת וְתִקּוּנִים בַּחֶרֶב הַזּוֹ, לָמָּה

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳חגור חרבך על ירך גבור׳. מאן דנפיק בארחא, יתקן גרמיה בצלותא דמאריה, ויזדרז בהאי (מ"ט:) צדק, חרב עלאה, בצלותא ובעותין עד לא יפוק לארחא. כדכתיב, ׳צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׳ (תהילים פה, יד). תא חזי, זבולון נפיק תדירא לשבילין וארחין, ואגח קרבין, ואזדרז בהאי חרב עלאה, בצלותא ובעותין, עד לא נפיק בארחא, וכדין נצח עמין, ואתתקף עלייהו. ואי תימא יהודה, הא אתתקן בהאי, לאגחא קרבין, ותקונין, בהאי חרב, אמאי זבולון. אלא.

התרגום: דבר אחר ׳חגור חרבך על ירך גבור׳ (תהלים מה, ד) - מי שיוצא לדרך, יתקן עצמו בתפלה של רבונו ויזדרז בצדק הזה, חרב עליונה, בתפלה ובקשות עד שלא יצא לדרך, ככתוב ׳צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׳ (תהלים פה, יד) - בא ראה, זבולון תמיד יצא לדרכים ולשבילים וערך קרבות, והזדרז בחרב העליונה הזו בתפלה ובקשות עד שלא יצא לדרך, ואז נצח את העמים והתגבר עליהם. ואם תאמר, יהודה הרי נתקן לזה לערך קרבות ותקונים בחרב הזו, למה

מן המפרשים

כתם פז: ד"א חגור חרבך מאן דנפיק בארחא וכו' אמר שעוד בכתוב הזה אזהרה ליוצא לדרך שיחגור זה החרב על יריכו בתפל"ה שיתפלל קודם שישים לדרך פעמיו וכן אמר יעקב ע"ה אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי כתרגומו בצלותי ובבעותי שאיך יתפאר יעקב…

הסולם: ד"א, חגור חרבך על ידך גבור: מי שיוצא לדרך יתקן את עצמו בתפלה לאדונו, ויתאזר בצדק הזה, דהיינו מלכות, שהיא חרב עליונה, בתפלות ובקשות, מטרם שיוצא לדרך, ככתוב, צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: