אדם כי יקריב - שמש וירח שהתחברו כאחד
ויחי · ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא · מאמר 62 · פיסקה 9 · דף רלט ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳, דַּרְגָּא אָחֳרָא עִלָּאָה, וּכְדֵין בְּשַׁעְתָּא דְּאִזְדַּמַּן משֶׁה לְמֵיעַל, כְּדֵין פָּתַח וְאָמַר, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב). מַאי אָדָם הָכָא. אֶלָּא כַּד אִתְחַבְּרוּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כְּחֲדָא, פָּתַח וְאָמַר אָדָם. כְּדִכְתִיב, ׳שֶׁמֶּשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָהּ׳ (חבקוק ג, יא), עָמַד, וְלא עָמְדוּ.
תרגום
׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳ - דַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וְאָז, בְּשָׁעָה שֶׁהִזְדַּמֵּן מֹשֶׁה לְהִכָּנֵס, אָז פָּתַח וְאָמַר, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ - מָה אָדָם עוֹשֶׂה כָּאן? אֶלָּא כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה כְּאֶחָד, פָּתַח וְאָמַר אָדָם, כַּכָּתוּב ׳שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה׳ (חבקוק ג, יא) - עָמַד, וְלֹא עָמְדוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וידבר ה' אליו׳, דרגא אחרא עלאה, וכדין בשעתא דאזדמן משה למיעל, כדין פתח ואמר, ׳אדם כי יקריב מכם׳ (ויקרא א, ב). מאי אדם הכא. אלא כד אתחברו שמשא וסיהרא כחדא, פתח ואמר אדם. כדכתיב, ׳שמש ירח עמד זבולה׳ (חבקוק ג, יא), עמד, ולא עמדו.
התרגום: ׳וידבר ה' אליו׳ - דרגה אחרת עליונה. ואז, בשעה שהזדמן משה להכנס, אז פתח ואמר, ׳אדם כי יקריב מכם׳ - מה אדם עושה כאן? אלא כשהתחברו שמש ולבנה כאחד, פתח ואמר אדם, ככתוב ׳שמש ירח עמד זבלה׳ (חבקוק ג, יא) - עמד, ולא עמדו.
מן המפרשים
אור החמה: בשעתא דאזדמן משה למיעל קשיא ליה דא"כ לדידך דאמרת דויקרא אל משה היינו שהזמינו אל ההיכל א"כ מאי מאהל מועד באהל מועד הל"ל לז"א כי אחר הקריא' אחר שנזדמן למיעל קודם הכניס' היה הדבור הזה. אמנם יש להקשות כי למה לא המתין עד שיכנס…
הסולם: וידבר ה' אליו: זהו מדרגה אחרת עליונה, שהיא בינה, כי ויקרא, היא הנוקבא אל משה, הוא ת"ת, וידבר ה', הוא בינה. ואז בשעה שנזדמן משה להכנס אל הנוקבא, אז פתח הבינה ואמר, אדם כי יקריב מכם, כי בינה היא המדבר כנ"ל. ושואל, מהו אדם כאן.…
אור יקר: בשעתא דאזדמן משה למיעל, קשיא ליה דא׳׳כ לדידך דאמרת דויקרא אל משה היינו שהזמינו אל ההיכל, א״כ.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: