ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 60: ׳אסרי לגפן עירה׳ - גפן ישראל ומלכות משיח מגיהנום עד גאולה › פיסקה 25 (רלט ע"א)

הצטרפות הינוקא לחכמים - נס מעין המים תחת העץ

ויחי · ׳אסרי לגפן עירה׳ - גפן ישראל ומלכות משיח מגיהנום עד גאולה · מאמר 60 · פיסקה 25 · דף רלט ע"א

לשון הזוהר

כַּד מָטוּ רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק, קָרִיב לְגַבַּיְיהוּ. שְׁאִילוּ לֵיהּ, וְסָח לוֹן עוֹבָדָא, אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר קָא עֲבַדְתְּ. זִיל בַּהֲדָן, וְנֵיתִיב הָכָא, וְנִשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמָךְ. אָמַר לוֹן, לָאֵי (ס"א רבא) אֲנָא, דְּלָא אָכִילְנָא יוֹמָא דֵין. אֲפִיקוּ נַהֲמָא, וִיהִיבוּ לֵיהּ. אִתְרְחִישׁ לוֹן נִיסָּא, וְאַשְׁכָּחוּ חַד נְבִיעָא דְמַיָא דַּקִּיק תְּחוֹת אִילָנָא, שָׁתֵי מִנַּיְיהוּ, וְאִינוּן שָׁתוּ וִיתִיבוּ.

תרגום

כְּשֶׁהִגִּיעוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, קָרַב אֲלֵיהֶם. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְסָח לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, יָפֶה עָשִׂיתָ, לֵךְ עִמָּנוּ וְנֵשֵׁב כָּאן וְנִשְׁמַע דָּבָר מִפִּיךְ. אָמַר לָהֶם, אֲנִי עָיֵף, שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי הַיּוֹם הַזֶּה. הוֹצִיאוּ לֶחֶם וְנָתְנוּ לוֹ. הִתְרַחֵשׁ לָהֶם נֵס וּמָצְאוּ מַעְיַן מַיִם דַּקִּיק תַּחַת עֵץ. שָׁתָה מִמֶּנּוּ, וְהֵם שָׁתוּ וְיָשְׁבוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד מטו רבי יהודה ורבי יצחק, קריב לגבייהו. שאילו ליה, וסח לון עובדא, אמר ליה רבי יהודה, שפיר קא עבדת. זיל בהדן, וניתיב הכא, ונשמע מלה מפומך. אמר לון, לאי (ס"א רבא) אנא, דלא אכילנא יומא דין. אפיקו נהמא, ויהיבו ליה. אתרחיש לון ניסא, ואשכחו חד נביעא דמיא דקיק תחות אילנא, שתי מנייהו, ואינון שתו ויתיבו.

התרגום: כשהגיעו רבי יהודה ורבי יצחק, קרב אליהם. שאלו אותו וסח להם את המעשה. אמר לו רבי יהודה, יפה עשית, לך עמנו ונשב כאן ונשמע דבר מפיך. אמר להם, אני עיף, שלא אכלתי היום הזה. הוציאו לחם ונתנו לו. התרחש להם נס ומצאו מעין מים דקיק תחת עץ. שתה ממנו, והם שתו וישבו.

מן המפרשים

הסולם: כד מטו ר' יהודה וכו': כשהגיעו ר' יהודה ור' יצחק, קרב הילד אליהם, שאלו לו, וסיפר להם המעשה. אמר לו ר' יהודה, יפה עשית, לך עמנו ונשב פה, ונשמע דבר ממך. אמר להם עיף אנכי שלא אכלתי היום, הוציאו לחם ונתנו לו. קרה להם נס, ומצאו…

נפש דוד: א"ל לאו רבא אנא דלא אכילנא כו': וכי גדול אני שיהי' בי כח לסבול בלא אכילה כל היום. ואי גרסינן "לאו רביא" גם כן פירושו כן. וראית נ"י א"ל לאי אנא דלא כו'. ופירושו עיף אנכי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר