מעשה בינוקא ובסבא הרוכב - פרידה מחוסר טעם
ויחי · ׳אסרי לגפן עירה׳ - גפן ישראל ומלכות משיח מגיהנום עד גאולה · מאמר 60 · פיסקה 24 · דף רלח ע"ב
לשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, פָּגְעוּ בֵּיהּ בְּהַהוּא יְנוּקָא, דְּהֲוָה אָזִיל לְקַפּוֹטְקִיָא בְּקַסְטִירָא דְחַמְרָא, וְחַד סָבָא רָכִיב. אָמַר הַהוּא סָבָא לְהַהוּא יְנוּקָא, בְּרִי, אֵימָא לִי קְרָאִיךְ. אָמַר לֵיהּ, קְרָאי לָאו חַד הוּא, אֶלָּא חוּת לְתַתָּא, אוֹ אֶרְכַּב לְקַמָּךְ וְאֵימָא לָךְ. אָמַר לֵיהּ, לָא בָּעִינָא. אֲנָא סָבָא וְאַנְתְּ רַבְיָא, דְּאַתְקַל גַּרְמִי בַּהֲדָךְ. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי אַמַּאי שְׁאַלְתְּ קְרָאי. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּנֵיזִיל בְּאוֹרְחָא. אָמַר, תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא סָבָא, דְּהוּא רָכִיב וְלָא יָדַע מִלָּה, וְאָמַר דְּלָא יִתְקַל בַּהֲדִי. אִתְפְּרַשׁ מֵהַהוּא סָבָא, וַאֲזִיל לֵיהּ בְּאוֹרְחָא.
תרגום
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגְשׁוּ בְּאוֹתוֹ יַנּוּקָא שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְקַפּוֹטְקִיָּא מֵאַחֲרֵי הַחֲמוֹר, וְזָקֵן אֶחָד רוֹכֵב. אָמַר אוֹתוֹ זָקֵן לְאוֹתוֹ יַנּוּקָא, בְּנִי, אֱמֹר לִי אֶת פְּסוּקְךְ. אָמַר לוֹ, פְּסוּקִי אֵינוֹ אֶחָד, אֶלָּא רֵד לְמַטָּה אוֹ אֶרְכַּב לְפָנֶיךְ וְאֹמַר ׳לְךְ. אָמַר לוֹ, לֹא׳ (מלכים ב ח, י) - רוֹצֶה, אֲנִי זָקֵן וְאַתָּה יַנּוּקָא, שֶׁאֶשְׁקֹל אֶת עַצְמִי עִמְּךְ. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, אָז לָמָּה שָׁאַלְתָּ פָּסוּק? אָמַר לוֹ, כְּדֵי שֶׁנֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. אָמַר, תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן, שֶׁהוּא רוֹכֵב וְלֹא יוֹדֵעַ דָּבָר, וְאָמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁקוּל עִמִּי. נִפְרַד מֵאוֹתוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, פגעו ביה בההוא ינוקא, דהוה אזיל לקפוטקיא בקסטירא דחמרא, וחד סבא רכיב. אמר ההוא סבא לההוא ינוקא, ברי, אימא לי קראיך. אמר ליה, קראי לאו חד הוא, אלא חות לתתא, או ארכב לקמך ואימא לך. אמר ליה, לא בעינא. אנא סבא ואנת רביא, דאתקל גרמי בהדך. אמר ליה, אי הכי אמאי שאלת קראי. אמר ליה, בגין דניזיל באורחא. אמר, תיפח רוחיה דההוא סבא, דהוא רכיב ולא ידע מלה, ואמר דלא יתקל בהדי. אתפרש מההוא סבא, ואזיל ליה באורחא.
התרגום: עד שהיו הולכים, פגשו באותו ינוקא שהיה הולך לקפוטקיא מאחרי החמור, וזקן אחד רוכב. אמר אותו זקן לאותו ינוקא, בני, אמר לי את פסוקך. אמר לו, פסוקי אינו אחד, אלא רד למטה או ארכב לפניך ואמר ׳לך. אמר לו, לא׳ (מלכים ב ח, י) - רוצה, אני זקן ואתה ינוקא, שאשקל את עצמי עמך. אמר לו, אם כך, אז למה שאלת פסוק? אמר לו, כדי שנלך בדרך. אמר, תפח רוחו של אותו זקן, שהוא רוכב ולא יודע דבר, ואמר שלא יהיה שקול עמי. נפרד מאותו זקן והלך לו בדרך.
מן המפרשים
הסולם: עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים פגעו בילד, שהיה הולך לקפוטקיא באחורי חמור, וזקן אחד היה רוכב עליו. אמר לו, מקראות הרבה לי, ולא אחד, אלא רד למטה, או ארכב עמך לפניך ואומר לך. אמר לו הזקן, אני זקן ואתה ילד, איני רוצה להשוות…