בקהלם אל תחד כבודי - דין שמעון ולוי בכל דור
ויחי · ׳שמעון ולוי אחים׳ - ברכתם הנעדרת ומסירתה למשה בסוד הברית · מאמר 57 · פיסקה 11 · דף רלו ע"ב
לשון הזוהר
׳בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳. הָא אוּקְמוּהָ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח׳ (במדבר טז, יט). ׳אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ - דָּא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל סְתָם. וְעַל דָּא לָא בָּרִיךְ לוֹן אֲבוּהוֹן, בְּגִין דְּסָלִיק לוֹן לְמשֶׁה. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, מֵהַנֵּי קְרָאֵי (חסר) (ובגיני כך) (ס"א משמע) דְּלָא אִתְאֲחִיד דָּא בְּדָא, וְאִצְטְרִיךְ הָכִי. וְעַל דָּא אִית בֵּיהּ כֹּלָּא, וְלֵית לָךְ דָּרָא בְּעַלְמָא, דְּלָא נָחֲתָא דִּינָא דִּלְּהוֹן לְקַטְרְגָא בְּעַלְמָא וְאַסְגִּיאוּ מְהַדְּרֵי עַל פְּתָחַיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא, הֵא לָךְ כֹּלָּא. (ס"א הא לקבל הא):
תרגום
׳בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ (בראשית מט, ו), הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח׳ (במדבר טז, יט) - ׳אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ - זֶה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל סְתָם. וְלָכֵן לֹא בֵרַךְ אוֹתָם אֲבִיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָם לְמֹשֶׁה. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מֵהַפְּסוּקִים הַלָּלוּ (וּמִשּׁוּם כָּךְ) (מַשְׁמָע) שֶׁלֹּא נֶאֱחָז זֶה בָּזֶה, וְהִצְטָרֵךְ כָּךְ. וְלָכֵן יֵשׁ בּוֹ הַכֹּל, וְאֵין לְךְ דּוֹר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוֹרֵד דִּין שֶׁלָּהֶם לְקַטְרֵג בָּעוֹלָם, וּמִתְרַבִּים הַמְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הִנֵּה לְךְ הַכֹּל (זֶה כְּנֶגֶד זֶה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳בקהלם אל תחד כבודי׳. הא אוקמוה, כמא דאת אמר, ׳ויקהל עליהם קרח׳ (במדבר טז, יט). ׳אל תחד כבודי׳ - דא כבוד ישראל סתם. ועל דא לא בריך לון אבוהון, בגין דסליק לון למשה. רבי חייא אמר, מהני קראי (חסר) (ובגיני כך) (ס"א משמע) דלא אתאחיד דא בדא, ואצטריך הכי. ועל דא אית ביה כלא, ולית לך דרא בעלמא, דלא נחתא דינא דלהון לקטרגא בעלמא ואסגיאו מהדרי על פתחייהו דבני נשא, הא לך כלא. (ס"א הא לקבל הא):
התרגום: ׳בקהלם אל תחד כבודי׳ (בראשית מט, ו), הרי פרשוה, כמו שנאמר ׳ויקהל עליהם קרח׳ (במדבר טז, יט) - ׳אל תחד כבודי׳ - זה כבוד ישראל סתם. ולכן לא ברך אותם אביהם, משום שהשאיר אותם למשה. רבי חייא אמר, מהפסוקים הללו (ומשום כך) (משמע) שלא נאחז זה בזה, והצטרך כך. ולכן יש בו הכל, ואין לך דור בעולם שלא יורד דין שלהם לקטרג בעולם, ומתרבים המחזרים על הפתחים של בני אדם. הנה לך הכל (זה כנגד זה).
מן המפרשים
כתם פז: בקהלם אל תחד כבודי בענין קרח שנאמר ויקהל עליהם קרח לא נתיחס שמו של ישראל שנאמר ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולא אמר בן ישראל כמו שנתיחס בהתיחס על הדוכן שנאמר בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל. ואף גם זאת רמז להם כי אפי' בענין…
מקדש מלך: וע"ד לא בריך לון אבוהון פי' רבי אבא נתן טעם אחר למה לא ברכם יעקב לפי שפגמו היסוד באנשי שכם וכו': ה"ג מהני קראי משמע דלא אתאחיד דא בדא ופי' שהם מפוזרים בישראל כמ"ש אחלקם ביעקב וכו' ואצטריך הכי פי' כצ"ל לפי שהם דינא קשייא לכך…
רמ"א: (דקיימא עליה) [הא לקבל הא] (דקיימא עליה) [הא לקבל הא] כו'. עיין לקמן פרשת שמות דף ג' ע"א (ו.) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: