ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 56: ׳פחז כמים אל תותר׳ - גלויות ראובן וקרבותיו העתידים בארץ הקדושה › פיסקה 5 (רלו ע"א)

יתר עז לימות המשיח - קרבות ראובן בארץ הקדושה דוקא

ויחי · ׳פחז כמים אל תותר׳ - גלויות ראובן וקרבותיו העתידים בארץ הקדושה · מאמר 56 · פיסקה 5 · דף רלו ע"א

לשון הזוהר

׳וְיֶתֶר עָז׳, לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא יִתְעַר בְּעַלְמָא, אִינוּן יִפְקוּן וְיִגְחוּן קְרָבִין בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן, וְיִתַּקְפוּן עַל עַמְמַיָא. וּבְנֵי עַלְמָא יִדְחֲלוּן מִנַּיְיהוּ וְיִרְתְּתוּן קַמַּיְיהוּ, וְיַחְשִׁיבוּ לְאִתְגַּבְּרָא בְּמַלְכוּתָא, וְלָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳, מַאי טַעְמָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ, וְאֲפִילּוּ בְּסִטְרָא חַד דְּעַלְמָא, בְּגִין ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳. דִּזְמִינִין לְאֲעָלָא וּלְאַגָּחָא קְרָבִין בְּגוֹ אַרְעָא קַדִּישָׁא, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ דַּיְיקָא, זוֹ יְרוּשָׁלֵם.

תרגום

׳וְיְתֱר עָז׳ - לַזְּמַן שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, הֵם יֵצְאוּ וְיַעַרְכוּ קְרָבוֹת בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ, וְיִתְחַזְּקוּ עַל הָעַמִּים, וּבְנֵי הָעוֹלָם יִפְחֲדוּ מֵהֶם וְיִרְתְּתוּ לִפְנֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּלְכוּת, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - מָה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ וַאֲפִלּוּ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם? מִשּׁוּם ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - שֶׁעֲתִידִים לְהִכָּנֵס וְלַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ דַּוְקָא, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויתר עז׳, לזמנא דמלכא משיחא יתער בעלמא, אינון יפקון ויגחון קרבין בעלמא, וינצחון, ויתקפון על עממיא. ובני עלמא ידחלון מנייהו וירתתון קמייהו, ויחשיבו לאתגברא במלכותא, ולא ישתארון ביה. הדא הוא דכתיב ׳פחז כמים אל תותר׳, מאי טעמא לא ישתארון ביה, ואפילו בסטרא חד דעלמא, בגין ׳כי עלית משכבי אביך׳. דזמינין לאעלא ולאגחא קרבין בגו ארעא קדישא, ׳משכבי אביך׳ דייקא, זו ירושלם.

התרגום: ׳ויתר עז׳ - לזמן שמלך המשיח יתעורר בעולם, הם יצאו ויערכו קרבות בעולם וינצחו, ויתחזקו על העמים, ובני העולם יפחדו מהם וירתתו לפניהם ויחשבו להתגבר במלכות, ולא ישארו בה. זהו שכתוב ׳פחז כמים אל תותר׳ (בראשית מט, ד) - מה הטעם שלא ישארו בה ואפלו בצד אחד של העולם? משום ׳כי עלית משכבי אביך׳ - שעתידים להכנס ולערך קרבות בתוך הארץ הקדושה, ׳משכבי אביך׳ דוקא, זו ירושלים.

מן המפרשים

הסולם: ויתר עז: היינו בזמן שמלך המשיח יתער בעולם, הם יצאו ויערכו מלחמה בעולם וינצחו, ויתגברו על העמים ובני העולם יפחדו מהם, ויתחלחלו לפניהם. ויחשבו בני ראובן להתגבר במלכות ולא ישארו בה. זהו שכתוב, פחז כמים אל תותר, מהו הטעם שלא ישארו…

נפש דוד: מ"ט לא כו' בגין כי עלית כו': מפני שבני ראובן נלחמו (תחלה) עבור משכבי אביך - ירושלים, לכן זוכים להפיל שונאיהם עד כי לא ישתארון כו' (וסיפיה דאז חללת יצועי עלה מסיים הגר"א באדרת אליהו בזאת הברכה שם לפ"ז לדרשו לשון חללים. שתהרוג…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: