מאשר שמנה לחמו - הליכה לבוצינא קדישא לפתרון החידה
ויחי · ׳מאשר שמנה לחמו׳ - עמוד אשר המוריק ברכות לכנסת ישראל · מאמר 55 · פיסקה 1 · דף רלה ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יֵיסָא הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי ייִסָא הָא וַדַּאי תָּנִינָן, כָּל בְּנוֹי דְיַעֲקֹב אִתַּקָּנוּ בְּסִדּוּרָא שְׁלִים, וְאִתְבָּרְכוּ כָּל חַד וְחַד כְּדְקָא יְאוּת לֵיהּ, מַאי קָא נֵימָא בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִיב, ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְגו'׳. אָמַר לֵיהּ, לָא יְדַעְנָא, בְּגִין דְּלָא שָׁמַעְנָא בֵּיהּ מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אֶלָּא אַנְתְּ וְאֲנָא נֵיזִיל לְגַבֵּי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. אָזְלֵי, כַּד מָטוּ לְגַבֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמְרוּ מִלָּה וְשָׁאִילוּ שְׁאִילְתָּא. אָמַר לוֹן, וַדַּאי רָזָא דְחָכְמְתָא הוּא.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר רַבִּי יֵיסָא, הֲרֵי וַדַּאי שָׁנִינוּ, כָּל בְּנֵי יַעֲקֹב נִתְקְנוּ בְּסֵדֶר שָׁלֵם וְהִתְבָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, מַה נֹּאמַר בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, כ)? אָמַר לוֹ, לֹא יָדַעְתִּי, כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי בּוֹ מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אֶלָּא אַתָּה וַאֲנִי נֵלֵךְ לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא. הָלְכוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמְרוּ דָבָר וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלָה. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי סוֹד הַחָכְמָה הוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי ורבי ייסא הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא הא ודאי תנינן, כל בנוי דיעקב אתקנו בסדורא שלים, ואתברכו כל חד וחד כדקא יאות ליה, מאי קא נימא בהאי קרא, דכתיב, ׳מאשר שמנה לחמו וגו'׳. אמר ליה, לא ידענא, בגין דלא שמענא ביה מבוצינא קדישא, אלא אנת ואנא ניזיל לגבי בוצינא קדישא. אזלי, כד מטו לגבי דרבי שמעון, אמרו מלה ושאילו שאילתא. אמר לון, ודאי רזא דחכמתא הוא.
התרגום: רבי יוסי ורבי ייסא היו הולכים בדרך, אמר רבי ייסא, הרי ודאי שנינו, כל בני יעקב נתקנו בסדר שלם והתברכו כל אחד ואחד כראוי לו, מה נאמר בפסוק הזה, שכתוב ׳מאשר שמנה לחמו וגו'׳ (בראשית מט, כ)? אמר לו, לא ידעתי, כי לא שמעתי בו מבוצינא קדישא, אלא אתה ואני נלך לבוצינא קדישא. הלכו. כשהגיעו לרבי שמעון, אמרו דבר ושאלו שאלה. אמר להם, ודאי סוד החכמה הוא.
מן המפרשים
כתם פז: רבי ייסא ור' יוסי הוו אזלי וכו' א"ל ר' יוסי לר' ייסא הא ודאי דתנינן כל בנוי דיעקב אתתקנו בסידורא שלים וכו' מאי נימא בהאי קרא דכתיב מאשר שמנה לחמו מה שהוקשה לו הוא שאם בא הכתוב להודיע שברכו אביו שתהיה ארצו מבורכת ברבוי הזתים עד…
מהרח"ו: מאשר שמנה לחמו וגו'. ע' פ' משפטים צ"ז ב' בפסוק 'שארה כסותה ועונתה', ושם ביארתיו באורך: דףרלז:אדף [רא"א: בשם הרי"א זלה"ה]
הסולם: ר' יוסי ור' ייסא וכו': ר"י ור"י היו הולכים בדרך. אמר ר' ייסא, הרי למדנו ודאי, כל בניו של יעקב נתקנו בסדר שלם שנעשו מרכבה לסדר ספירות עליונות. (כנ"ל ויצא אות קמ"ג) ונתברכו כל אחד ואחד כראוי לו, מה נאמר במקרא הזה, שכתוב, מאשר…