הקדמת אפרים למנשה - שבט אפרים שדחק את קץ הגלות
ויחי · ׳ויברכם ביום ההוא לאמור׳ - סוד היחוד בברכת יעקב ובכורת אפרים · מאמר 48 · פיסקה 5 · דף רלג ע"א
לשון הזוהר
׳יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה׳ - אַקְדִּים לֵיהּ לְאֶפְרַיִם בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּאֶפְרַיִם עַל שְׁמָא (דיוסף) דְיִשְׂרָאֵל אִקְרֵי. מְנָא לָן. מֵהָא, דְּכַד שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם נָפַק, עַד לָא אִשְׁתְּלִים זִמְנָא דְּשִׁעְבּוּדָא דְמִצְרַיִם, דָּחֲקוּ שַׁעְתָּא וְנָפְקוּ מִן גָּלוּתָא, קָמוּ עֲלֵיהוֹן שַׂנְאֵיהוֹן וּקְטָלוּ לוֹן. וּכְתִיב, ׳בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה׳ (יחזקאל לו). מַשְׁמַע דִּכְתִיב, ׳כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וְעַל דָּא אַקְדִּים לְאֶפְרַיִם קֳדָם מְנַשֶּׁה׳ (יחזקאל לו). בְּגִין כָּךְ אֶפְרַיִם מָטוּלֵיהּ לִסְטַר מַעֲרָב, וּמַטְלָנוֹי הֲוָה.
תרגום
׳יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה׳ (בראשית מח, כ) - הִקְדִּים אֶת אֶפְרַיִם בַּתְּחִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁאֶפְרַיִם עַל שֵׁם (שֶׁל יוֹסֵף) יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן לָנוּ? מִזֶּה שֶׁכְּשֵׁבֶט אֶפְרַיִם יָצָא, עַד שֶׁלֹּא הֻשְׁלַם זְמַן שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה וְיָצְאוּ מֵהַגָּלוּת, קָמוּ עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם וְהָרְגוּ אוֹתָם, וְכָתוּב ׳בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה׳ - מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וְלָכֵן הִקְדִּים אֶת אֶפְרַיִם קֹדֶם מְנַשֶּׁה, וְלָכֵן אֶפְרַיִם מַשָּׂאוֹ לְצַד מַעֲרָב, וּמַסָּעוֹ הָיָה׳ (יחזקאל לז, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ישימך אלהים כאפרים וכמנשה׳ - אקדים ליה לאפרים בקדמיתא, בגין דאפרים על שמא (דיוסף) דישראל אקרי. מנא לן. מהא, דכד שבטא דאפרים נפק, עד לא אשתלים זמנא דשעבודא דמצרים, דחקו שעתא ונפקו מן גלותא, קמו עליהון שנאיהון וקטלו לון. וכתיב, ׳בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה׳ (יחזקאל לו). משמע דכתיב, ׳כל בית ישראל המה, ועל דא אקדים לאפרים קדם מנשה׳ (יחזקאל לו). בגין כך אפרים מטוליה לסטר מערב, ומטלנוי הוה.
התרגום: ׳ישמך אלהים כאפרים וכמנשה׳ (בראשית מח, כ) - הקדים את אפרים בתחלה, משום שאפרים על שם (של יוסף) ישראל. מנין לנו? מזה שכשבט אפרים יצא, עד שלא השלם זמן שעבוד מצרים, דחקו את השעה ויצאו מהגלות, קמו עליהם שונאיהם והרגו אותם, וכתוב ׳בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה׳ - משמע שכתוב ׳כל בית ישראל המה, ולכן הקדים את אפרים קדם מנשה, ולכן אפרים משאו לצד מערב, ומסעו היה׳ (יחזקאל לז, יא).
מן המפרשים
רמ"א: דסטר מערב דסטר מערב. כי חבור מדת יוסף ומדת מערב והיא כנסת ישראל: [קכד ד]
הסולם: ישימך אלקים כאפרים וכמנשה: הקדים את אפרים בתחילה, משום שאפרים נקרא על שם של ישראל. מאין לנו זה. מכאן, כי כשיצא שבט אפרים מטרם שנשלם זמן שעבוד מצרים, שדחקו את השעה ויצאו מן הגלות, קמו עליהם שונאיהם והרגו אותם. וכתוב, בן אדם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: