מלאך זכר בהזמנת ברכות - נוקבא בעמידה בדין על העולם
ויחי · ׳המלאך הגואל אותי מכל רע׳ - מלאך הברכות הנעשה זכר ונוקבא כפי הפעולה · מאמר 44 · פיסקה 3 · דף רלב ע"א
לשון הזוהר
וְהַאי אִיהוּ מַלְאָךְ דִּלְזִמְנִין דָּכָר וּלְזִמְנִין נוּקְבָא, וְהָכִי אִיהוּ. דְּבְּזִמְנָא דְּאִיהוּ אַזְמִין בִּרְכָאן לְעַלְמָא (לעילא), כְּדֵין אִיהוּ דָּכָר, וְאִקְרֵי דָּכָר. כִּדְכוּרָא דְּאַזְמִין בִּרְכָאן (לתתא) לְנוּקְבָא, הָכִי אִיהוּ אַזְמִין בִּרְכָאן לְעַלְמָא. וּבְזִמְנָא דְּקָיְימָא בְּדִינָא עַל עַלְמָא, כְּדֵין אִקְרֵי נוּקְבָא. כְּנוּקְבָא דְּאִיהִי עוּבָּרָא, הָכִי אִיהוּ אִתְמְלֵי מִן דִּינָא, וּכְדֵין אִקְרֵי נוּקְבָא. וְעַל דָּא לְזִמְנִין אִקְרֵי דְכוּרָא, וּלְזִמְנִין אִקְרֵי נוּקְבָא, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא.
תרגום
וְזְהִוּ מַלְאָךְ שֶׁלִּפְעָמִים זָכָר וְלִפְעָמִים נוּקְבָּא, וְכָךְ הוּא, שֶׁבַּזְּמַן שֶׁהוּא מַזְמִין בְּרָכוֹת לָעוֹלָם (לְמַעְלָה), אָז הוּא זָכָר וְנִקְרָא זָכָר. כַּזָּכָר שֶׁמַּזְמִין בְּרָכוֹת (לְמַעְלָה) לַנּוּקְבָּא, כָּךְ הוּא מַזְמִין בְּרָכוֹת לָעוֹלָם. וּבִזְמַן שֶׁעוֹמֵד בְּדִין עַל הָעוֹלָם, אָז נִקְרָא נוּקְבָּא, כִּנְקֵבָה הַמְעֻבֶּרֶת, כָּךְ הוּא מִתְמַלֵּא מִן הַדִּין, וְאָז נִקְרָא נוּקְבָּא. וְעַל זֶה לִפְעָמִים נִקְרָא זָכָר וְלִפְעָמִים נִקְרָא נוּקְבָּא, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי איהו מלאך דלזמנין דכר ולזמנין נוקבא, והכי איהו. דבזמנא דאיהו אזמין ברכאן לעלמא (לעילא), כדין איהו דכר, ואקרי דכר. כדכורא דאזמין ברכאן (לתתא) לנוקבא, הכי איהו אזמין ברכאן לעלמא. ובזמנא דקיימא בדינא על עלמא, כדין אקרי נוקבא. כנוקבא דאיהי עוברא, הכי איהו אתמלי מן דינא, וכדין אקרי נוקבא. ועל דא לזמנין אקרי דכורא, ולזמנין אקרי נוקבא, וכלא רזא חדא.
התרגום: וזהו מלאך שלפעמים זכר ולפעמים נוקבא, וכך הוא, שבזמן שהוא מזמין ברכות לעולם (למעלה), אז הוא זכר ונקרא זכר. כזכר שמזמין ברכות (למעלה) לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם. ובזמן שעומד בדין על העולם, אז נקרא נוקבא, כנקבה המעברת, כך הוא מתמלא מן הדין, ואז נקרא נוקבא. ועל זה לפעמים נקרא זכר ולפעמים נקרא נוקבא, והכל סוד אחד.
מן המפרשים
מהרח"ו: והאי איהו מלאך דלזמנין זכר וגו'. מכאן נבין סוד גדול למה נקרא בספירות זכר ונקבה, והענין בקיצור כי כבר נודע כי הכתר כולו רחמים ואין בו שיתוף דין ורחמים, האמנם אין ניכר ענין דין ורחמים כי אם בז"א, ולכן גם חכמה ובינה שהם אבא ואימא…
הסולם: והאי איהו מלאך וכו': וזה הוא מלאך, שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה, וכך הוא, שבזמן שהוא מזמין ברכות לעולם, אז הוא זכר, ונקרא זכר. כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם, ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה, כנקבה…