ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 43: ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן › פיסקה 20 (רלא ע"א)

כנפי הכרובים בשקיעה - פתיחת שירת המלאכים ׳הנה ברכו׳

ויחי · ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן · מאמר 43 · פיסקה 20 · דף רלא ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שִׁמְשָׁא, הַנֵּי כְּרוּבִים דְּקָיְימִין בְּהַאי דוּכְתָּא, וְהֲווּ יָתְבֵי בְּאָת, הֲווּ אַקְשָׁן גַּדְפַיְיהוּ לְעֵיל, וּפָרְשֵׂי לוֹן, וְאִשְׁתְּמַע קוֹל נִגּוּנָא דְּגַדְפַיְיהוּ לְעֵילָא, וּכְדֵין שָׁרָאן לְנַגְנָא אִינוּן מַלְאָכִין, דְּאָמְרֵי שִׁירָתָא בְּשֵׁירוּתָא דְלֵילְיָא, בְּגִין דִּיסַלַּק יְקָרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתַּתָּא לְעֵילָא. וּמַאי שִׁירָתָא הֲווּ אָמְרוּ, הַהוּא נִגּוּנָא דְּגַדְפַיְיהוּ דִּכְרוּבִים, (תהילים קלד ב). ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵּי ה' וְגו'׳, ׳שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְגו'׳, וּכְדֵין (אינון) אִיהוּ שִׁירָתָא לְאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְזַמָּרָא.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַשֶּׁמֶשׁ, הַכְּרוּבִים הַלָּלוּ שֶׁעוֹמְדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּאוֹת, הָיוּ מַקִּישִׁים כַּנְפֵיהֶם לְמַעְלָה וּפוֹרְשִׂים אוֹתָם, וְנִשְׁמָע קוֹל נִגּוּן הַכְּנָפַיִם לְמַעְלָה, וְאָז מַתְחִילִים לְנַגֵּן אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹד הקב"ה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְאֵיזוֹ שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים? אוֹתוֹ נִגּוּן כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'׳ (תהלים קלד, א) - ׳שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְגוֹ'׳, וְאָז (הֵם) הִיא שִׁירָה לְאוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְזַמֵּר (תהלים קלד, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, בשעתא דעאל שמשא, הני כרובים דקיימין בהאי דוכתא, והוו יתבי באת, הוו אקשן גדפייהו לעיל, ופרשי לון, ואשתמע קול נגונא דגדפייהו לעילא, וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין, דאמרי שירתא בשירותא דליליא, בגין דיסלק יקריה דקודשא בריך הוא, מתתא לעילא. ומאי שירתא הוו אמרו, ההוא נגונא דגדפייהו דכרובים, (תהילים קלד ב). ׳הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו'׳, ׳שאו ידיכם קדש וגו'׳, וכדין (אינון) איהו שירתא לאינון מלאכי עלאי לזמרא.

התרגום: ובא וראה, בשעה שנכנס השמש, הכרובים הללו שעומדים במקום הזה והיו יושבים באות, היו מקישים כנפיהם למעלה ופורשים אותם, ונשמע קול נגון הכנפים למעלה, ואז מתחילים לנגן אותם המלאכים שאומרים שירה בראשית הלילה, בשביל שיעלה כבוד הקב"ה מלמטה למעלה. ואיזו שירה היו אומרים? אותו נגון כנפי הכרובים, ׳הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו'׳ (תהלים קלד, א) - ׳שאו ידיכם קדש וגו'׳, ואז (הם) היא שירה לאותם מלאכים עליונים לזמר (תהלים קלד, א).

מן המפרשים

אור החמה: הנה ברכו את ה' וגו' מפני יחס אומרו העומדים בבית ה' בלילות והיינו משמרה מצד הגבורה כי הלילה מלכות אבן הנז' ובה ג' בחינות אשא ומיא ורוחא ומצד אשא היא משמרה ראשונה ולכך בה שולטי' הקליפות וגם במשמר' האמנעית שהיא נגד הת"ת חציה ת"ת…

נזר ישראל: אזלא. הוא כשאורות הולכין בז"א מעילא לתתא. ואח"כ סלקין באור חוזר, ואח"כ נחתין למלכות אז נקרא ירידה. וכן במלכות הם מדריגות אלו:

הסולם: ות"ח בשעתא דעאל וכו': ובא וראה, בשעה שבא השמש, דהיינו תכף במשמרה ראשונה של הלילה, אלו כרובים העומדים במקום הזה, דהיינו בקודש הקדשים, העומד בנקודה דאמצעיתא שה"ס אבן שתיה, (כנ"ל אות תמ"ה) והיו יושבים בנס, דהיינו ע"י אורות דבינה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: