׳משכיל לאיתן האזרחי׳
סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן
מציאת הסלע והמערה בהר - פחד רבי יוסי מחיות שם
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים רָאוּ לְמַעְלָה בָּהָר סֶלַע אֶחָד וּמְעָרָה בְּתוֹכוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לְאוֹתוֹ הַסֶּלַע, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מְעָרָה אַחַת שָׁם. עָלוּ לְשָׁם וְרָאוּ אוֹתָהּ הַמְּעָרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנִי פוֹחֵד אוּלַי אוֹתָהּ מְעָרָה מָקוֹם שֶׁל חַיּוֹת הִיא וְלֹא יִפְגְּעוּ בָנוּ כָּאן.
בלשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ לְעֵילָא בְּטוּרָא, טִנָּרָא חַד, וְחַד מְעַרְתָּא בְּגַוָּוהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, נִיהַךְ וְנֵיסַק לְהַהוּא טִינָרָא, דְּאֲנָא חָמֵי חָדָא מְעַרְתָּא תַּמָּן. סְלִיקוּ לְתַמָּן, וְחָמוּ הַהִיא מְעַרְתָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דָּחִילְנָא, דִּילְמָא הַהִיא מְעַרְתָּא אֲתַר דִּלְחֵיוָון אִיהוּ, וְלָא יִפְגְּעוּ לוֹן הָכָא.
פחד שאינו חטא - כשהנזק מצוי במקום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי חִזְקִיָּה, הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁרַבִּי יוֹסֵי פּוֹחֵד. אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹטֵא, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹחֵד הוּא חוֹטֵא, שֶׁכָּתוּב ׳פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים׳ (ישעיה לג, יד). הֲרֵי אֵינוֹ חוֹטֵא, (וַהֲרֵי) וְכָתוּב ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (משלי כח, א).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי חִזְקִיָּה, הָא חָמֵינָא דְּרִבִּי יוֹסֵי דָחִיל אִיהוּ, אִי תֵימָא בְּגִין דְּאִיהוּ חַטָּאָה, דְּכָל מַאן דְּדָחִיל, חַטָּאָה אִיהוּ. דִּכְתִיב, ׳פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים׳ (ישעיהו לג, יד). הָא לָאו אִיהוּ חַטָּאָה, (והא) וּכְתִיב, ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (משלי כח, א).
אין נזק במערה - חלוקת הלילה לשלש משמרות
אָמַר לוֹ, אִם הַנֶּזֶק מָצוּי - כָּךְ הוּא. אֲבָל כָּאן לֹא נִמְצָא נֶזֶק. וְאַחַר שֶׁאָנוּ נִכָּנֵס לַמְּעָרָה, לֹא יִכָּנֵס הַנֶּזֶק לְצַעֵר אוֹתָנוּ. נִכְנְסוּ לַמְּעָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נְחַלֵּק אֶת הַלַּיְלָה לְשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּלַּיְלָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִמָּנוּ יַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים הַלָּלוּ שֶׁל הַלַּיְלָה וְלֹא נִישַׁן.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִי נִזְקָא שְׁכִיחַ, הָכִי הוּא. אֲבָל הָכָא לָא אִשְׁתַּכַּח נִזְקָא. וּלְבָתַר דְּאֲנַן נִיעוֹל לִמְעַרְתָּא, לָא לֵיעוּל נִזְקָא לְצַעֲרָא לָן. עָאלוּ לִמְעַרְתָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, נִפְלוֹג לֵילְיָא לִתְלַת מִשְׁמָרוֹת דְּהֲוֵי לֵילְיָא, כָּל חַד וְחַד מִנָּן, לֵיקוּם עַל קִיּוּמֵיהּ, בְּהַנֵּי תְּלַת סִטְרֵי לֵילְיָא וְלָא נִדְמוּךְ.
׳מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׳ - אַבְרָהָם שֶׁהִתְחַזֵּק וְהוֹדִיעַ מַלְכוּת הקב"ה
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׳ (תהלים פט, א) - הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ אָמַר אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הקב"ה, וְעָשָׂה חֶסֶד עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁיַּכִּירוּ כֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שהקב"ה שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ, וְנִקְרָא אֵיתָן מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַזֵּק בְּתֹקֶף בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׳ (תהילים פט, א) - הַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא, אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲמָרָהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעָבִיד חֶסֶד עִם בְּנֵי עַלְמָא, דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן כֹּלָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁלִּיט עַל אַרְעָא וְאִקְרֵי אֵיתָן. בְּגִין דְּאַתְקִיף בִּתְקִיפוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
׳חסדי ה' עולם אשירה׳ - נסיון אברהם ולא יצחק
׳חַסְדֵי ה' לְעוֹלָם אָשִׁירָה׳, וְכִי מִצַּד הַחֲסָדִים בָּאִים לְזַמֵּר? אֶלָּא כָּאן נִכְלַל צַד הַשְּׂמֹאל בַּיָּמִין, וְלָכֵן הקב"ה נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וּבָחַן אוֹתוֹ. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁיִּצְחָק בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים הָיָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. מַה זֶּה ׳נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳? הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב ׳נִסָּה אֶת יִצְחָק׳! אֶלָּא ׳נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳ שֶׁיִּמָּצֵא בַדִּין וּלְהִכָּלֵל בַּדִּין שֶׁיִּמָּצֵא שָׁלֵם כָּרָאוּי. וְעַל זֶה ׳חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה׳.
בלשון הזוהר
׳חַסְדֵּי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה׳, וְכִי מִסִּטְרָא דַּחֲסִידִים אַתְיָין לְזַמְּרָא. אֶלָּא הָכָא אִתְכְּלִיל סִטְרָא דִשְׂמָאלָא בִּימִינָא, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נַסֵּי לְאַבְרָהָם, וּבָחֵין לֵיהּ. וְהָא אִתְּמָר דְּיִצְחָק בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה בְּהַהוּא זִמְנָא. מַאי ׳נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳, ׳נִסָּה אֶת יִצְחָק׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳נִסָּה אֶת אַבְרָהָם׳, דְּיִשְׁתַּכַּח בְּדִינָא, וּלְאִתְכְּלָלָא בְּדִינָא, דְּיִשְׁתַּכַּח שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת. וְעַל דָּא ׳חַסְדֵּי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה׳.
׳לדר ודר אודיע אמונתך׳ - אמונת הקב"ה שהודיע אברהם
דָּבָר אַחֵר ׳חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה׳ - אוֹתָם חֲסָדִים שהקב"ה עוֹשֶׂה עִם הָעוֹלָם. ׳לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךְ בְּפִי׳ (תהילים פט, ב) - טוֹב וֶאֱמֶת שֶׁעוֹשֶׂה עִם הַכֹּל. ׳לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךְ׳ - זוֹ אֱמוּנַת הקב"ה שֶׁהוֹדִיעַ אַבְרָהָם בָּעוֹלָם וְהִזְכִּירוֹ בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְעַל זֶה ׳אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךְ בְּפִי׳.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳חַסְדֵּי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה׳, אִינוּן חֲסָדִים דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד עִם עַלְמָא. ׳לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׳ (תהילים פט, ב), טִיבוּ וּקְשׁוֹט דְּעָבִיד עִם כֹּלָּא. ׳לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ׳ - דָּא מְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאוֹדַע אַבְרָהָם בְּעַלְמָא, וְאַדְכַּר לֵיהּ בְּפוּמָא דְּכָל בִּרְיָין. וְעַל דָּא ׳אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי׳.
סוד המהימנותא לאברהם - עולם נברא בדין ומתקיים בחסד
והקב"ה הוֹדִיעַ לְאַבְרָהָם סוֹד הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁיָּדַע סוֹד הָאֱמוּנָה, יָדַע שֶׁהוּא עִקַּר וְקִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁבִּגְלָלוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם וְהִתְקַיֵּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְגוֹ'׳ (תהילים פט, ג). כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, רָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד, עַד שֶׁהוֹשִׁיט יָמִין עָלָיו וְהִתְקַיֵּם, וְאִם לֹא שֶׁהוֹשִׁיט יָמִין עָלָיו, לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְדִין, וְכָךְ בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹדַע לֵיהּ לְאַבְרָהָם רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְכַד יָדַע רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, יָדַע דְּאִיהוּ עִיקָרָא וְקִיוּמָא דְעַלְמָא, דִּבְגִינֵיהּ אִתְבְּרֵי עַלְמָא, וְאִתְקְיַּים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְגו'׳ (תהילים פט, ג). דְכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, חָמָא דְלָא יָכִיל לְמֵיקַם, עַד דְּאוֹשִׁיט יְמִינָא עֲלֵיהּ וְאִתְקְיַּים. וְאִי לָאו דְּאוֹשִׁיט יְמִינָא עֲלֵיהּ, לָא אִתְקְיַּים. בְּגִין דְּעַלְמָא דָּא בְּדִינָא אִתְבְּרִי, וְהָא אוֹקִימְנָא.
שני גוני ׳בראשית׳ - מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כאחד
וְנֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית, וְסוֹד כְּלָל אֶחָד, שְׁנֵי גְוָנִים כָּאן, בְּרֵאשִׁית. אַף עַל גַּב שֶׁאָמַרְנוּ רֵאשִׁית מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, רֵאשִׁית כָּךְ גַּם מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְאָמַרְנוּ ב' רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי נִתְּנָה (הִיא בֵּית) לְאוֹתָהּ רֵאשִׁית, וְהַדָּבָר כָּלוּל הוּא כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
וְאִתְּמָר בְּרֵאשִׁית, וְרָזָא כְּלָלָא חָדָא, תְּרֵין גְּוָונִין הָכָא, בְּרֵאשִׁית, אַף עַל גַּב דְּאֲמָרָן שֵׁירוּתָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, רֵאשִׁית הָכִי נָמֵי מֵעֵילָא לְתַתָּא, וְקָאַמְרִינָן ב' רֵאשִׁית, כִּדְקָאַמְרִינָן בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דְּהַאי אִתְיְיהִיבַת לְהַהוּא רֵאשִׁית, וּמִלָּה כְּלִילָא אִיהִי כְּחֲדָא.
עולם נברא בבי"ת ומתקיים בימין - יסוד האור והשמים
וּבַבֵּי"ת הַזּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּיָמִין. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ ׳בְּהִבָּרְאָם׳ - כָּתוּב בְּאַבְרָהָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳. וּבִנְיָן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעוֹלָם (אוֹתוֹ הָעוֹלָם), אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיָה בּוֹ לְקַיֵּם, וְאַחַר כָּךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בִּשְׂמֹאל. וּבְאֵלֶּה תִּקֵּן שָׁמַיִם, וְכָתוּב ׳שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךְ בָּהֶם׳.
בלשון הזוהר
וּבְהַאי בי"ת אִתְבְּרֵי עַלְמָא דָא, וְלָא אִתְקְיַּים אֶלָּא בִּימִינָא. וְהָא אוּקְמוּהָ. ׳בְּהִבָּרְאָם׳, בְּאַבְרָהָם כְּתִיב. וּבְגִין כָּךְ, ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳. וּבִנְיָנָא קַדְמָאָה דְעַלְמָא (ההוא עולם), הַהוּא נְהוֹרָא דְיוֹמָא קַדְמָאָה, הֲוָה בֵּיהּ לְקַיְימָא. וּלְבָתַר בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא, בִּשְׂמָאלָא. וּבְהַנְהוּ אַתְקִין שָׁמַיִם. וּכְתִיב, ׳שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָּהֶם׳.
׳שמים תכין אמונתך בהם׳ - תיקון סוד המהימנותא
דָּבָר אַחֵר ׳שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךְ בָּהֶם׳ (תהלים פט, ג) - שָׁמַיִם נִתְקְנוּ בְּאוֹתָם חֲסָדִים, וְסוֹד הָאֱמוּנָה נִתְקַן בָּהֶם, שֶׁאֵין תִּקּוּנֶיהָ אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׁמַיִם. ׳כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי׳ (תהילים פט, ד) - זֶהוּ סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָּהֶם׳ (תהלים פט, ג), שָׁמַיִם בְּאִינוּן חֲסָדִים אִתַּקְנוּ, וְרָזָא דֶּאֱמוּנָה אַתְקָנַת בְּהוּ, דְּלֵית תִּקּוּנָהָא אֶלָּא מִגּוֹ שָׁמַיִם. ׳כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי׳ (תהילים פט, ד), דָּא הוּא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא.
׳כרתי ברית לבחירי׳ - הצדיק המשפיע ברכות לתחתונים
דָּבָר אַחֵר, זֶהוּ צַדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לְכָל הַתַּחְתּוֹנִים, וְכָל (אוֹתָן) הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כֻּלָּן מִתְבָּרְכוֹת מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁפַע שֶׁשּׁוֹפֵעַ לַתַּחְתּוֹנִים, וְלָכֵן כָּתוּב ׳כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי׳ (תהלים פט, ד). ׳נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי׳ (תהילים פט, ד) - זֶה סוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בַּצַּדִּיק הַזֶּה, קִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ לְעוֹלָמִים חוּץ מִזְּמַן הַגָּלוּת שֶׁנִּמְנָע שֶׁפַע הַבְּרָכוֹת, וְסוֹד הָאֱמוּנָה לֹא הֻשְׁלַם, וְכָל הַחֶדְווֹת נִמְנְעוּ. וּכְשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הַחֶדְווֹת לֹא נִכְנְסוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, דָּא אִיהוּ צַדִּיק דְּמִינֵיהּ נָפְקִין בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, וְכָל (אינון) חֵיוָון קַדִּישָׁן, כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָאן, מִן הַהוּא נְגִידוּ דְּנָגִיד לְתַתָּאֵי, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי׳ (תהלים פט, ד). ׳נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִי׳ (תהילים פט, ד) - דָא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, דְּאִיהוּ קָיְימָא תָּדִיר בְּצַדִּיק דָּא. קִיּוּמָא דְעַלְמָא, דְּלָא יִתְבַּדְּרוּן לְעָלְמִין, בַּר בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דִּנְגִידוּ דְּבִרְכָאן אִתְמְנָעוּ. וְרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא לָא אִשְׁתַּלִּים, וְכָל חֶדְוָון אִתְמְנָעוּ. וְכַד עָיִיל לֵילְיָא, מֵהַהוּא זִמְנָא, חֶדְוָון לָא עָאלוּ קַמֵּי מַלְכָּא.
בחצות מתעוררת שירה למטה - הקב"ה בוכה ומרעיש עולמות
וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחֶדְווֹת לֹא הִתְעוֹרְרוּ, אֲבָל בַּחוּץ עוֹמְדִים וּמְזַמְּרִים שִׁירָה, וּכְשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה וְהִתְעוֹרְרוּת עוֹלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אָז הקב"ה מְעוֹרֵר כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם לִבְכִיָּה, וּבוֹעֵט בָּרָקִיעַ, וּמִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּחֶדְוָון לָא אִתְעָרוּ, אֲבָל לְבַר קָיְימֵי וּמְזַמְּרֵי שִׁירָתָא. וְכַד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, וְאִתְעָרוּתָא סָלְקָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְעַר כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא לִבְכִיָה, וּבָעַט בִּרְקִיעָא, וְאִזְדַּעְזְעָן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
תורה בלילה - מנוחתו של הקב"ה ושבועתו על ירושלים
וְאֵין מְנוּחָה לְפָנָיו, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְמַטָּה בַּתּוֹרָה, אָז הקב"ה וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים (שֶׁעִמּוֹ), כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים וּשְׂמֵחִים לְאוֹתוֹ קוֹל, וְאָז מְנוּחָה. (ס"א: לְפָנָיו, וּבָאָה מְנוּחָה לְכָל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעִמּוֹ) (לְפָנָיו נִמְצֵאת). מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה, נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
וְלֵית נַיְיחָא קַמֵּיהּ, בַּר בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לְתַתָּא בְּאוֹרַיְיתָא. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָא (דעמיה), כֻּלְּהוּ צַיְיתִין וְחָדְיָין לְהַהוּא קָלָא וּכְדֵין נַיְיחָא. (ס"א: קמיה ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה) (קמיה אשתכח). בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל בְּגוֹ יְרוּשְׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לִיְרוּשָׁלַם דִּלְתַתָּא. דִּכְתִיב, ׳בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט), וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא.
קדושת מעלה תלויה בקדושת ישראל למטה - ׳קדשים תהיו׳
וְכָל אוֹתָם מְזַמְּרִים עוֹמְדִים בַּחוּץ וְאוֹמְרִים שִׁירָה בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים בְּתִשְׁבָּחוֹת יְדוּעוֹת, וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם. וּקְדֻשָּׁה לֹא מְקַדְּשִׁים לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים לְמַטָּה, וְאָז כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם מְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּאֶחָד. וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְקַדְּשִׁים מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (ס"א: מִשּׁוּם שֶׁהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה לֹא עוֹלָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה) כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (ויקרא יט, ב).
בלשון הזוהר
וְכָל אִינוּן מְזַמְּרֵי, קָיְימֵי לְבַר, וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, בִּתְלַת פַּלְגֵי לֵילְיָא וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן בְּתוּשְׁבָּחְתַן יְדִיעָאן, וְכֻלְּהוּ חֵילֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ מִתְעָרֵי בְּלֵילְיָא, וְיִשְׂרָאֵל בִּימָמָא. וּקְדוּשָׁה לָא מְקַדְּשֵׁי לְעֵילָא, עַד דִּמְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּכְדֵין כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא מְקַדְּשֵׁי שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּחֲדָא. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, מִתְקַדְּשִׁין מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (ס"א: בגין דקדושא דשמא דקודשא בריך הוא לא סליק אלא מעילא ומתתא) כְּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (ויקרא יט, ב).
׳על מה אדניה הטבעו׳ - שבעת עמודי העולם הנעלמים
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ׳ (איוב לח, ו) - פָּסוּק זֶה אָמַר אוֹתוֹ הקב"ה, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, לֹא בָרָא אוֹתוֹ אֶלָּא עַל עַמּוּדִים, שֶׁהֵם שִׁבְעַת עַמּוּדֵי הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׳ (משלי ט, א), וְאוֹתָם עַמּוּדִים לֹא נוֹדָע ׳עַל מָה׳ עוֹמְדִים.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ׳ (איוב לח, ו), הַאי קְרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּכַד בָּרָא עַלְמָא, לָא בָרָא לֵיהּ אֶלָּא עַל סָמְכִין, דְּאִינוּן ז' סָמְכִין דְּעַלְמָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׳ (משלי ט, א), וְאִינוּן סָמְכִין לָא אִתְיְידַע ׳עַל מָה׳ קָיְימִין.
אבן השתיה בתהום - נקודת מרכז העולם וקדש הקדשים
מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹד עָמֹק, נִסְתַּר כָּל הַנִּסְתָּרִים, וְהָעוֹלָם לֹא נִבְרָא עַד שֶׁנָּטַל אֶבֶן אַחַת, וְהִיא אֶבֶן שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְלָקַח אוֹתָהּ הקב"ה וְזָרַק אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַתְּהוֹם, וְנִנְעֲצָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וּמִמֶּנָּה נִשְׁתַּל הָעוֹלָם, וְהִיא נְקֻדָּה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, וּבִנְקֻדָּה זוֹ עוֹמֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ׳ (איוב לח, ו). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת׳ (ישעיהו כח, טז). וְכָתוּב ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהילים קיח, כב).
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא עֲמִיקָא סְתִימָא דְכָל סְתִימָן. וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ׳ (איוב לח, ו). כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶבֶן בֹּחַן פִּנַת יִקְרַת׳ (ישעיהו כח, טז). וּכְתִיב, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה׳ (תהילים קיח, כב).
אבן שנכרתה מאש רוח ומים - יעקב הציבה למצבה
בֹּא רְאֵה, אֶבֶן זוֹ נִכְרְתָה מֵאֵשׁ וּמֵרוּחַ וּמִמַּיִם, וְנִגְלְדָה מִכֻּלָּם, וְנֶעֶשְׂתָה אֶבֶן אַחַת, וְעוֹמֶדֶת עַל הַתְּהוֹמוֹת, וְלִפְעָמִים נוֹבְעִים מִמֶּנָּה מַיִם וּמִתְמַלְּאִים הַתְּהוֹמוֹת, וְאֶבֶן זוֹ עוֹמֶדֶת לְאוֹת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, וְזוֹהִי אֶבֶן שֶׁהֶעֱמִיד וְהִשְׁתִּיל יַעֲקֹב שְׁתִילַת וְקִיּוּם הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה׳ (בראשית לא, מה).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי אֶבֶן אִתְכָּרֵי מֵאֶשָּׁא וּמֵרוּחָא וּמִמַּיָא, וְאִתְגְּלִיד מִכֻּלְּהוּ, וְאִתְעֲבִיד אַבְנָא חָדָא, וְקָיְימָא עַל תְּהוֹמֵי, וּלְזִמְנִין נָבְעִין מִנֵּיהּ מַיָא, וְאִתְמַלְיָין תְּהוֹמֵי. וְהַאי אַבְנָא קָיְימָא לְאָת בְּאֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וְהַאי אִיהוּ אֶבֶן דְּקִיֵּים וְאַשְׁתִּיל יַעֲקֹב, שְׁתִילוּ וְקִיּוּמָא דְעַלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה׳ (בראשית לא, מה).
׳אשר שמתי מצבה׳ - יעקב מייסד מדור של מעלה למטה
׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה וְגוֹ'׳ (בראשית כח, כב). וְכִי אֶבֶן זֹאת שָׂם אוֹתָהּ יַעֲקֹב, וַהֲרֵי אֶבֶן זֹאת נִבְרְאָה בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם? אֶלָּא שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ (נ"א: וְכִי כָּעֵת שָׂם אוֹתָהּ יַעֲקֹב? וַהֲרֵי עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב שָׂם אוֹתָהּ) קִיּוּם שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַל זֶה ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ - כָּתוּב. מַה זֶּה ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי׳? שֶׁכָּתוּב ׳יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ - שֶׁשָּׂם מָדוֹר שֶׁלְּמַעְלָה כָּאן.
בלשון הזוהר
׳וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה וְגו'׳ (בראשית כח, כב). וְכִי הַאי אֶבֶן שַׁוֵּי לֵיהּ יַעֲקֹב. וְהָא הַאי אֶבֶן אִתְבְּרֵי בְּקַדְמִיתָא, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא. אֶלָּא דְּשַׁוֵּי לָהּ (נ"א: וכי השתא שוי ליה יעקב. והא עד לא אתברי עלמא הוות, אלא דיעקב שוי לה) קִיּוּמָא דִלְעֵילָא וְתַתָּא, וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה׳ כְּתִיב. מַאי ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי׳, דִּכְתִיב ׳יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים׳ - דְּשַׁוֵּי מְדוֹרָא דִלְעֵילָא הָכָא.
שבעה עינים על אבן השתיה - שת יה להברכת העולם
בֹּא רְאֵה, עַל אֶבֶן זוֹ יֵשׁ ׳שִׁבְעָה עֵינַיִם׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳ (זכריה ג, ט) - עַל מַה נִּקְרֵאת שְׁתִיָּה? אֶחָד - שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּל הָעוֹלָם, וְאֶחָד ׳שְׁתִיָּה׳ - שָׁת יָהּ, שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ הקב"ה לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנָּה הָעוֹלָם, בִּשְׁבִיל שֶׁמִּמֶּנָּה מִתְבָּרֵךְ הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי אֶבֶן אִית עֲלָהּ ׳שִׁבְעָה עֵינַיִם׳. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינַיִם׳ (זכריה ג, ט) - עַל מָה אִתְקְרִיאַת שְׁתִיָיה. חַד דְּמִנָּהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא, וְחַד ׳שְׁתִיָיה׳ - שָׁת יָה, דְּשַׁוֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָהּ, לְאִתְבָּרְכָא מִנָּהּ עַלְמָא, בְּגִין דְּעַלְמָא מִנָּהּ מִתְבָּרְכָא.
כנפי הכרובים בשקיעה - פתיחת שירת המלאכים ׳הנה ברכו׳
וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַשֶּׁמֶשׁ, הַכְּרוּבִים הַלָּלוּ שֶׁעוֹמְדִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּאוֹת, הָיוּ מַקִּישִׁים כַּנְפֵיהֶם לְמַעְלָה וּפוֹרְשִׂים אוֹתָם, וְנִשְׁמָע קוֹל נִגּוּן הַכְּנָפַיִם לְמַעְלָה, וְאָז מַתְחִילִים לְנַגֵּן אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹד הקב"ה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְאֵיזוֹ שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים? אוֹתוֹ נִגּוּן כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'׳ - ׳שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְגוֹ'׳ (תהלים קלד, ב), וְאָז (הֵם) הִיא שִׁירָה לְאוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְזַמֵּר.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל שִׁמְשָׁא, הַנֵּי כְּרוּבִים דְּקָיְימִין בְּהַאי דוּכְתָּא, וְהֲווּ יָתְבֵי בְּאָת, הֲווּ אַקְשָׁן גַּדְפַיְיהוּ לְעֵיל, וּפָרְשֵׂי לוֹן, וְאִשְׁתְּמַע קוֹל נִגּוּנָא דְּגַדְפַיְיהוּ לְעֵילָא, וּכְדֵין שָׁרָאן לְנַגְנָא אִינוּן מַלְאָכִין, דְּאָמְרֵי שִׁירָתָא בְּשֵׁירוּתָא דְלֵילְיָא, בְּגִין דִּיסַלַּק יְקָרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתַּתָּא לְעֵילָא. וּמַאי שִׁירָתָא הֲווּ אָמְרוּ, הַהוּא נִגּוּנָא דְּגַדְפַיְיהוּ דִּכְרוּבִים, ׳הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵּי ה' וְגו'׳, ׳שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְגו'׳ (תהילים קלד, ב), וּכְדֵין (אינון) אִיהוּ שִׁירָתָא לְאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְזַמָּרָא.
משמרת שניה - נגון כנפי הכרובים ׳הבטחים בה׳ כהר ציון
בַּמִּשְׁמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה הַכְּרוּבִים הַלָּלוּ מַקִּישִׁים כַּנְפֵיהֶם לְמַעְלָה, וְנִשְׁמָע קוֹל נִגּוּנָם, וְאָז מַתְחִילִים לְנַגֵּן אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁעוֹמְדִים בַּמִּשְׁמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה. וְאֵיזוֹ שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים בַּשָּׁעָה הַזּוֹ? נִגּוּן כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, ׳הַבּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט וְגוֹ'׳ (תהלים קכה, א). וְאָז (אוֹתָהּ) הִיא (שִׁירָה) תְּחִלָּה לְאוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּמִּשְׁמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה הַזּוֹ לְנַגֵּן.
בלשון הזוהר
בְּמִשְׁמַרְתָּא תִּנְיָינָא, הַנֵּי כְּרוּבִים אַקְשֵׁי גַדְפַיְיהוּ לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע קוֹל נִגּוּנָא דִּלְהוֹן, וּכְדֵין שָׁרָאן לְנַגְנָא אִינוּן מַלְאָכִין דְקָיְימִין בְּמִשְׁמַרְתָּא תִּנְיָינָא. וּמַאי שִׁירָתָא הֲווּ אָמְרֵי בְּהַאי שַׁעְתָּא, נִגּוּנָא דְּגַדְּפַיְיהוּ דִכְרוּבִים, ׳הַבּוֹטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לא יִמּוֹט וְגו'׳ (תהילים קכה, א). וּכְדֵין (ההוא) אִיהוּ (שירתא) שֵׁירוּתָא לְאִינוּן דְּקָיְימֵי בְּהַאי מִשְׁמָרָה תִּנְיָינָא לְנַגְנָא.
משמרת שלישית - שירת ׳הללויה הללו עבדי ה׳
בַּמִּשְׁמֶרֶת הַשְּׁלִישִׁית הַכְּרוּבִים הַלָּלוּ מַקִּישִׁים בְּכַנְפֵיהֶם וְאוֹמְרִים שִׁירָה, וּמַה הִיא? הַלְלוּיָהּ ׳הַלְלוּ עַבְדֵי ה' וְגוֹ'׳ (שם קיג, א-ב), ׳יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ וְגוֹ'׳, ׳מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְגוֹ'׳. אָז אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁעוֹמְדִים בַּמִּשְׁמֶרֶת הַשְּׁלִישִׁית, כֻּלָּם אוֹמְרִים שִׁירָה.
בלשון הזוהר
בְּמִשְׁמָרָה תְּלִיתָאָה, הַנֵּי כְּרוּבִים אַקְשׁוּ גַדְפַיְיהוּ וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, וּמַאי הִיא. הַלְלוּיָה ׳הַלְּלוּ עַבְדֵּי ה' וְגו'׳ (תהילים קיג, א-ב), ׳יְהִי שֵׁם ה' מְבוֹרָךְ וְגו'׳, ׳מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְגו'׳. כְּדֵין אִינוּן מַלְאָכִין דְּקָיְימֵי בְּמִשְׁמָרָה תְּלִיתָאָה, כֻּלְּהוּ אָמְרֵי שִׁירָתָא.
כוכבי הרקיע פותחים בשירה - ׳ברן יחד כוכבי בקר׳
וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזְּלוֹת הָרָקִיעַ פּוֹתְחִים בְּשִׁירָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). וְכָתוּב ׳הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר, שֶׁהֲרֵי אוֹתָם כּוֹכְבֵי הָאוֹר מְנַגְּנִים עַל אור׳ (תהלים קמח, ג). (ס"א: שֶׁמְּמֻנִּים עַל הַשִּׁירָה).
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ כּוֹכָבֵי וּמַזָּלֵי דְּבִרְקִיעָא פָּתְחֵי שִׁירָתָא. כְּמָה דִכְתִיב, ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז). וּכְתִיב, ׳הַלְּלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׳ (תהילים קמח, ג), דְּהָא אִינוּן כֹּכְבֵי דִנְהוֹרָא, מְנַגְנָן עַל נְהוֹרָא. (ס"א: דממנן על שירתא).
עם עלות הבקר - ישראל ממשיכים השירה ומשלימים השם
כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר, וְאָז לוֹקְחִים שִׁירָה אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, וְעוֹלֶה כְּבוֹד הקב"ה מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה. יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בַּיּוֹם, וּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה בַּלַּיְלָה, וְאָז נִשְׁתַּלֵּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַצְּדָדִים.
בלשון הזוהר
כַּד אָתֵי צַפְרָא, וּכְדֵין נָטְלֵי שִׁירָתָא אֲבַּתְרַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל (ס"א: ישראל) לְתַתָּא, וְסָלְקָא יְקָרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא. יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בִּימָמָא, וּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְעֵילָא בְּלֵילְיָא, וּכְדֵין אִשְׁתְּלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכָל סִטְרִין.
אבן השתיה מתעטרת ביום - משתעשע הקב"ה עם הצדיקים בלילה
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁאָמַר, כָּל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כֻּלָּם נִתְחַזְּקוּ בָּאֶבֶן הַזֹּאת, וְהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה לְהִתְעַטֵּר בְּתוֹךְ הָאָבוֹת בַּיּוֹם. וּבַלַּיְלָה הקב"ה בָּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
וְהַאי אֶבֶן דְּקָאֲמַר, כֻּלְּהוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ אִתְקָפוּ בְּהַאי אֶבֶן, וְאִיהִי סָלְקָא לְעֵילָא, לְאִתְעַטְּרָא גּוֹ אֲבָהָן בִּימָמָא. וּבְלֵילְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָא בְּגִנְתָא דְעֵדֶן.
אשרי העוסקים בתורה בלילה - הקב"ה והצדיקים מקשיבים לקולם
אַשְׁרֵיהֶם כָּל הָעוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה. מִשּׁוּם שהקב"ה וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת בְּנֵי הָאָדָם אוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים וְגוֹ'׳ (שיר השירים ח, יג).
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינוּן כָּל דְּקָיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִינוּן צַדִּיקַיָיא דִּבְגִנְתָא דְעֵדֶן, שָׁמְעוּ קָלַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. כְּמָה דִכְתִיב, ׳הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים וְגו'׳ (שיר השירים ח, יג).
אבן טובה במלואת החשן - לעומת ׳לב האבן׳ שמוסר
בֹּא רְאֵה, אֶבֶן זוֹ הִיא אֶבֶן טוֹבָה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן׳ (שמות כח, יז) - וְאֵלֶּה הֵם סְדָרִים (שֶׁל שְׁלֵמוּת) שֶׁל הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל אֶבֶן יְקָרָה. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ (שְׁלֵמוּת) אֶבֶן אַחֶרֶת, שֶׁכָּתוּב ׳וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְגוֹ'׳ (יחזקאל לו, כו) - וְכָתוּב ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳ (יחזקאל לו, כז). וְזֶהוּ ׳אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת׳ (ישעיהו כח, טז) - וּבֵאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי אֶבֶן, אִיהוּ אֶבֶן טָבָא. וְדָא הוּא רָזָא דִכְתִיב, ׳וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלּוּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרֵי אֶבֶן׳ (שמות כח, יז). וְאִלֵּין אִינוּן סִדְרִין (דאשלמותא) דְּאֶבֶן טָבָא, אַשְׁלָמוּתָא דְאֶבֶן יְקָרָה. בְּגִין דְּאִית (אשלמותא) אֶבֶן אָחֳרָא. דִּכְתִיב, ׳וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְגו'׳ (יחזקאל לו, כו). וּכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳ (יחזקאל לו, כז). וְהַאי אִיהוּ ׳אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת׳ (ישעיהו כח, טז) וְאוּקְמוּהָ.
לוחות הברית מאותה האבן - ׳משם רעה אבן ישראל׳
וְעַל סוֹד זֶה כָּתוּב ׳לֻחֹת הָאֶבֶן, שֶׁהֵם לוּחוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ מִכָּאן, וְלָכֵן נִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ שֶׁל הָאֶבֶן הַזֹּאת׳ (שמות כד, יב), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (ס"א: הֲרֵי וַדַּאי אֶבֶן יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר׳ (בראשית מט, כד).
בלשון הזוהר
וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב, ׳לוּחוֹת הָאֶבֶן, דְּאִינוּן לוּחוֹת אִתְגְּזָרוּ מֵהָכָא, וְעַל דָּא אִקְרוּן עַל שְׁמֵיהּ דְּהַאי אֶבֶן׳ (שמות כד, יב). וְהָא אוּקְמוּהָ. וְהַאי הוּא רָזָא דִכְתִיב, ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (ס"א: הא ודאי אבן ישראל אקה) כְּמָה דְאִתְּמָר׳ (בראשית מט, כד).
׳אבני המקום׳ - שנים עשר שבטים למעלה כנגד מטה
פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה׳ (שמות כח, כא) - אֵלּוּ אֲבָנִים יְקָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת אַבְנֵי הַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. (שמות לט יד ועיש) ׳וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לְמַטָּה, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים יְקָרוֹת, וְכָתוּב ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְגוֹ'׳ (תהלים קכב, ד). עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל - זֶה יִשְׂרָאֵל, סוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, וְכֻלָּם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה' - וְעַל זֶה ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, (שמות כח כא) ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנִי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אִלֵּין אַבְנֵי יְקָרִין עִלָּאִין, דְּאִתְקָרוּן אַבְנִי הַמָּקוֹם, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר,׳ (בראשית כח יא) ׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳. וְהָא אוּקְמוּהָ. (שמות לט יד ועיש) ׳וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, כְּמָה דְּאִית (י"ב אבנים) י"ב שְׁבָטִים לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, וְאִינוּן תְּרִיסַר אֲבָנִין יַקִּירִין, וּכְתִיב, (תהילים קכב ד) ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ (דא רזא) עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, דָּא יִשְׂרָאֵל, רָזָא דִלְעֵילָא׳. וְכֻלְּהוּ לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה', וְעַל דָּא ׳וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.
שתים עשרה שעות היום והלילה - ממונים נוטלים טרף בתחלה
וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם, כָּךְ יֵשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, בַּיּוֹם לְמַעְלָה, וּבַלַּיְלָה לְמַטָּה, הַכֹּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה, הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה הַלָּלוּ מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְכַמָּה מְמֻנֵּי מָגִנִּים עוֹמְדִים תַּחְתֵּיהֶם דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת, כֻּלָּם מְמֻנִּים בַּלַּיְלָה, וְנוֹטְלִים טֶרֶף בַּהַתְחָלָה.
בלשון הזוהר
וּכְמָה דְאִית י"ב שָׁעֵי בִּימָמָא, הָכִי אִית י"ב שָׁעֵי בְּלֵילְיָא, בְּיוֹמָא לְעֵילָא, בְּלֵילְיָא לְתַתָּא, כֹּלָּא דָא לָקֳבֵל דָּא, הַנֵּי י"ב שָׁעֵי דִּבְלֵילְיָא מִתְפַּלְּגֵי לִתְלַת פְּלָגָאן, וְכַמָּה מְמַנֵּי תְּרִיסִין קָיְימֵי תְּחוֹתַיְיהוּ, דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, כֻּלְּהוּ מְמַנָּן בְּלֵילְיָא, וְנָטְלֵי טַרְפָּא בְּקַדְמַיתָא.
חצות לילה - עצי גן עדן משוררים בבוא הקב"ה למשפט
וְאָז כְּשֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, עוֹמְדִים שְׁנֵי (סְתָרִים) סְדָרִים מִצַּד זֶה וּשְׁנֵי סְדָרִים מִצַּד אַחֵר, (ס"א: וזו) וְרוּחַ עֶלְיוֹנָה יוֹצֵאת (ס"א: נושבת) בֵּינֵיהֶם, וְאָז כָּל אוֹתָם הָאִילָנוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כֻּלָּם פּוֹתְחִים בְּשִׁירָה, והקב"ה נִכְנָס בְּגַן עֵדֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יהו"ה, כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ׳ (דברי הימים א יז, טז). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים׳ (ישעיהו יא, ד). מִשּׁוּם שֶׁמִּשְׁפָּט נִכְנָס בֵּינֵיהֶם וּמִתְמַלֵּא מִמֶּנָּה (ס"א: ממנו) גַּן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין כַּד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, קָיְימִין תְּרֵין (סתרין) סִדְרִין מִסִּטְרָא דָא, וּתְרֵין סִדְּרִין מִסִּטְרָא אָחֳרָא, (ס"א: ודא) וְרוּחָא עִלָּאָה נָפַק (ס"א: נשיב) בֵּינַיְיהוּ, וּכְדֵין כָּל אִינוּן אִלָּנִין דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן, כֻּלְּהוּ פָּתְחֵי שִׁירָתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִנְתָא דְעֵדֶן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי יהו"ה, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ׳ (דברי הימים א יז, טז). כְּמָה דִכְתִיב, ׳וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים׳ (ישעיהו יא, ד). בְּגִין דְּמִשְׁפָּט עָאל בֵּינַיְיהוּ וְאִתְמַלְיָיא מִנָּהּ (ס"א: מניה) גַּן עֵדֶן.
רוח צפון מעוררת חדוה - הצדיקים נהנים מזיו האספקלריא
וְרוּחַ צָפוֹן מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם, וְחֶדְוָה נִמְצֵאת, וְנוֹשֶׁבֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ בְּאוֹתָם בְּשָׂמִים, וְעוֹלִים רֵיחוֹת לְמַעְלָה, וּמִתְעַטְּרִים (ס"א: ומתעוררים) הַצַּדִּיקִים בְּעַטְרוֹתֵיהֶם, וְנֶהֱנִים מִתּוֹךְ זִיו הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה.
בלשון הזוהר
וְרוּחָא דְצָפוֹן אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְחֶדְוָה אִשְׁתַּכַּח וְנָשִׁיב הַהוּא רוּחָא בְּאִינוּן בּוּסְמִין, וְסָלְקִין רֵיחִין לְעֵילָא, וּמִתְעַטְּרִין (ס"א: ומתערין) צַדִּיקַיָא בְּעִטְרַיְיהוּ, וּמִתְהַנָּן מִגּוֹ זִיוָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא.
אור האספקלריא לכל צדיק כמעשיו - ובושת מי שנטל פחות
אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְאוֹתוֹ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, וְאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה מֵאִיר לְכָל הַצְּדָדִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ נוֹטֵל אֶת חֶלְקוֹ כָּרָאוּי לוֹ, וְהָיָה נוֹטֵל (ס"א: וכך מאיר) כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים מֵאוֹתוֹ אוֹר שֶׁנָּטַל חֲבֵרָם יוֹתֵר וּמֵאִיר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּזָכָאן לְהַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה, וְהַהוּא נְהוֹרָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא, נָהִיר לְכָל סִטְרִין, וְכָל חַד וְחַד מֵאִלֵּין צַדִּיקַיָא, נָטִיל לְחוּלָקֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, וְהֲוָה נָטִיל (ס"א: והכי נהיר) כָּל חַד וְחַד כְּפוּם עוֹבָדוֹי דְּעָבַד בְּהַאי עַלְמָא, (מאינון) אִית מִנְּהוֹן דְּמִתְכַּסְפֵי, מֵהַהוּא נְהִירוּ דְּנָטִיל חַבְרֵיהּ יַתִּיר וְנָהִיר, וְהָא אוּקְמוּהָ.
תחלת הלילה - צד צפון אוחז בשני חלקיו הראשונים
חֶלְקוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה, מִשֶּׁמַּתְחִיל הַלַּיְלָה לְהִכָּנֵס. כַּמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֹק מִתְעוֹרְרִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּפוֹתְחִים הַסְּגוּרִים, וְאַחַר כָּךְ כַּמָּה מִינִים לְמִינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאָז, כְּשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה, צַד צָפוֹן יוֹרֵד (מֵאִיר הארה) מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְאוֹחֵז בַּלַּיְלָה עַד שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁל הַלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
חוּלָקֵיהּ דְּלֵילְיָא, מִכַּד שָׁארֵי לֵילְיָא לְמֵיעַל. כַּמָּה גַרְדִּינֵי נִמּוּסִין מִתְעָרִין, וְשָׁטָאן בְּעַלְמָא, וּפָתְחִין סְתִימִין, וּלְבָתַר כַּמָּה זִינִין לִזְנַיְיהוּ, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. וּכְדֵין כַּד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא, סִטְרָא דְצָפוֹן נָחִית (נהיר נהירו) מֵעֵילָא לְתַתָּא, וְאָחִיד בֵּיהּ בְּלֵילְיָא, עַד תְּרֵין חוּלָקִין דְּלֵילְיָא.
דרום מתעורר עד הבקר - תפלת ישראל מעלה ברכות מלמעלה
אַחַר כָּךְ מִתְעוֹרֵר צַד דָּרוֹם, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר אָז הַדָּרוֹם וְהַצָּפוֹן אוֹחֲזִים בּוֹ, וְאָז בָּאִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מַעֲלִים אוֹתָהּ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם וּבַקָּשׁוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה, עַד שֶׁעוֹלָה וְנִגְנֶזֶת בֵּינֵיהֶם. וְנוֹטֶלֶת בְּרָכוֹת מֵהָרֹאשׁ (שֶׁל הַמֶּלֶךְ) שֶׁל כָּל הָרָאשִׁים.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר סִטְרָא דְּדָרוֹם אִתְעַר, עַד דְּאָתֵי צַפְרָא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא, כְּדֵין דָּרוֹם וְצָפוֹן אֲחִידוּ בֵּיהּ, וּכְדֵין אָתָאן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, סָלְקִין לָהּ בִּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן לְעֵילָא, עַד דְּסָלְקָא וְאִתְגְּנִיזַת בֵּינַיְיהוּ. וְנָטְלָא בִּרְכָאן מֵרֵישָׁא (דמלכא) דְּכָל רֵישִׁין.
טל עליון מברך ומחיה - ׳הקיצו ורננו שכני עפר׳
וּמִתְבָּרֶכֶת מֵאוֹתוֹ הַטַּל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה. וּמֵאוֹתוֹ הַטַּל נֶחֱלָק לְכַמָּה צְדָדִים, וְכַמָּה רְבָבוֹת נִזּוֹנִים מֵאוֹתוֹ הַטַּל, וּמִמֶּנּוּ עֲתִידִים לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אֹרוֹת טַלֶּךְ׳ (ישעיהו כו, יט) - טַל מֵאוֹתָם הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁמְּאִירִים לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וְאִתְבָּרְכָא מֵהַהוּא טַלָּא דְּאִתְמַשְּׁכָא מִלְּעֵילָא. וּמֵהַהוּא טַלָּא פָּרִישׁ לְכַמָּה סִטְרִין, וְכַמָּה רַבְוָון אִתְּזָנוּ מִנֵּיהּ מֵהַהוּא טַלָּא, וּמִנֵּיהּ עֲתִידִין לַאֲחָיָיא מֵיתַיָיא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶךָ׳ (ישעיהו כו, יט). טַלָּא מֵאִינוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין דְּנָהֲרִין לְעֵילָא.
׳המלאך הגואל אותי מכל רע׳
מלאך הברכות הנעשה זכר ונוקבא כפי הפעולה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.