ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 43: ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן › פיסקה 16 (רלא ע"א)

אבן השתיה בתהום - נקודת מרכז העולם וקדש הקדשים

ויחי · ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן · מאמר 43 · פיסקה 16 · דף רלא ע"א

לשון הזוהר

בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא עֲמִיקָא סְתִימָא דְכָל סְתִימָן. וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ׳ (איוב לח, ו). כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶבֶן בֹּחַן פִּנַת יִקְרַת׳ (ישעיהו כח, טז). וּכְתִיב, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה׳ (תהילים קיח, כב).

תרגום

מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹד עָמֹק, נִסְתַּר כָּל הַנִּסְתָּרִים, וְהָעוֹלָם לֹא נִבְרָא עַד שֶׁנָּטַל אֶבֶן אַחַת, וְהִיא אֶבֶן שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְלָקַח אוֹתָהּ הקב"ה וְזָרַק אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַתְּהוֹם, וְנִנְעֲצָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וּמִמֶּנָּה נִשְׁתַּל הָעוֹלָם, וְהִיא נְקֻדָּה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, וּבִנְקֻדָּה זוֹ עוֹמֵד קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ׳ (איוב לח, ו) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶבֶן בּחַן פִּנַּת יִקְרַת׳ (ישעיה כח, טז), וְכָתוּב - ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח, כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דאיהו רזא עמיקא סתימא דכל סתימן. ועלמא לא אתברי, עד דנטל אבנא חדא, ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה, ונטל לה קודשא בריך הוא, וזרק לה לגו תהומא, ואתנעיץ מעילא לתתא, ומניה אשתיל עלמא. ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא, ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים. הדא הוא דכתיב, ׳או מי ירה אבן פנתה׳ (איוב לח, ו). כמא דאת אמר, ׳אבן בחן פנת יקרת׳ (ישעיהו כח, טז). וכתיב, ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהילים קיח, כב).

התרגום: משום שהוא סוד עמק, נסתר כל הנסתרים, והעולם לא נברא עד שנטל אבן אחת, והיא אבן שנקראת אבן שתיה, ולקח אותה הקב"ה וזרק אותה לתוך התהום, וננעצה מלמעלה למטה, וממנה נשתל העולם, והיא נקדה באמצע העולם, ובנקדה זו עומד קדש הקדשים. זהו שכתוב ׳או מי ירה אבן פנתה׳ (איוב לח, ו) - כמו שנאמר ׳אבן בחן פנת יקרת׳ (ישעיה כח, טז), וכתוב - ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהלים קיח, כב).

מן המפרשים

מהרח"ו: מי ירה אבן פנתה נתבאר פ' יתרו דף צ"א ב' וע"ש מה שביארנו שם: דףרלא:אדף

רמ"א: נקודה אמצעיתא נקודה אמצעיתא. כי היא באמצע בין העליונים ותחתונים:

הסולם: בגין האיהו רזא וכו': ומשיב, שהוא סוד עמוק סתום מכל סתומים. שהעולם, שהוא הנוקבא, לא נברא עד שלקח אבן אחת, והיא האבן הנקראת אבן שתיה, ולקח אותה הקב"ה, וזרק אותה לתוך התהום, ונתקעה מלמעלה למטה. וממנה נשתל העולם, שהיא הנוקבא, והיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: