ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 43: ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן › פיסקה 14 (רלא ע"א)

קדושת מעלה תלויה בקדושת ישראל למטה - ׳קדשים תהיו׳

ויחי · ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן · מאמר 43 · פיסקה 14 · דף רלא ע"א

לשון הזוהר

וְכָל אִינוּן מְזַמְּרֵי, קָיְימֵי לְבַר, וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, בִּתְלַת פַּלְגֵי לֵילְיָא וְכֻלְּהוּ מְשַׁבְּחָן בְּתוּשְׁבָּחְתַן יְדִיעָאן, וְכֻלְּהוּ חֵילֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ מִתְעָרֵי בְּלֵילְיָא, וְיִשְׂרָאֵל בִּימָמָא. וּקְדוּשָׁה לָא מְקַדְּשֵׁי לְעֵילָא, עַד דִּמְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּכְדֵין כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא מְקַדְּשֵׁי שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּחֲדָא. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, מִתְקַדְּשִׁין מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (ס"א בגין דקדושא דשמא דקודשא בריך הוא לא סליק אלא מעילא ומתתא) כְּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם׳ (ויקרא יט, ב).

תרגום

וְכָל אוֹתָם מְזַמְּרִים עוֹמְדִים בַּחוּץ וְאוֹמְרִים שִׁירָה בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה, וְכֻלָּם מְשַׁבְּחִים בְּתִשְׁבָּחוֹת יְדוּעוֹת, וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים בַּלַּיְלָה, וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, וּקְדֻשָּׁה לֹא מְקַדְּשִׁים לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים לְמַטָּה, וְאָז כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם מְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּאֶחָד. וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְקַדְּשִׁים מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (מִשּׁוּם שֶׁהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה לֹא עוֹלָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה) כְּאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קדשים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אלהיכם׳ (ויקרא יט, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל אינון מזמרי, קיימי לבר, ואמרי שירתא, בתלת פלגי ליליא וכלהו משבחן בתושבחתן ידיעאן, וכלהו חילי שמיא, כלהו מתערי בליליא, וישראל ביממא. וקדושה לא מקדשי לעילא, עד דמקדשי ישראל לתתא, וכדין כל חילי שמיא מקדשי שמא קדישא כחדא. ועל דא ישראל קדישין, מתקדשין מעלאי ותתאי (ס"א בגין דקדושא דשמא דקודשא בריך הוא לא סליק אלא מעילא ומתתא) כחדא. הדא הוא דכתיב, ׳קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם׳ (ויקרא יט, ב).

התרגום: וכל אותם מזמרים עומדים בחוץ ואומרים שירה בשלשת חלקי הלילה, וכלם משבחים בתשבחות ידועות, וכל חילות השמים, כלם מתעוררים בלילה, וישראל ביום, וקדשה לא מקדשים למעלה עד שישראל מקדשים למטה, ואז כל חילות השמים מקדשים את השם הקדוש כאחד. ועל זה ישראל קדושים מתקדשים מעליונים ותחתונים (משום שהקדשה של שמו של הקב"ה לא עולה אלא מלמעלה ומלמטה) כאחד. זהו שכתוב ׳קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם׳ (ויקרא יט, ב).

מן המפרשים

אור החמה: גליון וכולהו משבחן בתושבחתן ידיען וגו'. ויקהל קצ"ו: וסוד מי ירה אבן פנתה נתבאר פ' יתרו דף צ"א ב' וע"ש מה שביארנו שם. הרח"ו נר"ו:

הסולם: וכל אינון מזמרי וכו': וכל אלו המזמרים עומדים מחוץ להיכל ואומרים שירה בשלשה משמרות הלילה, שהן כנגד ג' הקוין. כנ"ל בדיבור הסמוך. לכולם מזמרים בשירים ידועים (כמ"ש להלן אות תמ"ט) וכל צבאות השמים כולם מתעוררים בלילה, להיותם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: