תורה בלילה - מנוחתו של הקב"ה ושבועתו על ירושלים
ויחי · ׳משכיל לאיתן האזרחי׳ - סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן · מאמר 43 · פיסקה 13 · דף רלא ע"א
לשון הזוהר
וְלֵית נַיְיחָא קַמֵּיהּ, בַּר בְּזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לְתַתָּא בְּאוֹרַיְיתָא. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָא (דעמיה), כֻּלְּהוּ צַיְיתִין וְחָדְיָין לְהַהוּא קָלָא וּכְדֵין נַיְיחָא. (ס"א קמיה ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה) (קמיה אשתכח). בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְחָרִיב מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יֵיעוּל בְּגוֹ יְרוּשְׁלֵם דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לִיְרוּשָׁלַם דִּלְתַתָּא. דִּכְתִיב, ׳בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט), וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא.
תרגום
וְאֵין מְנוּחָה לְפָנָיו, פְּרָט לַזְּמַן שֶׁמִּתְעוֹרְרִים לְמַטָּה בַּתּוֹרָה, אָז הקב"ה וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים (שֶׁעִמּוֹ), כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים וּשְׂמֵחִים לְאוֹתוֹ קוֹל, וְאָז מְנוּחָה. (לְפָנָיו, וּבָאָה מְנוּחָה לְכָל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעִמּוֹ) (לְפָנָיו נִמְצֵאת). מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה, נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר׳ (הושע יא, ט), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולית נייחא קמיה, בר בזמנא דמתערי לתתא באורייתא. כדין, קודשא בריך הוא וכל אינון נשמתין דצדיקיא (דעמיה), כלהו צייתין וחדיין לההוא קלא וכדין נייחא. (ס"א קמיה ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה) (קמיה אשתכח). בגין דמיומא דאתחריב מקדשא לתתא, אומי קודשא בריך הוא, דלא ייעול בגו ירושלם דלעילא, עד דיעלון ישראל לירושלם דלתתא. דכתיב, ׳בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׳ (הושע יא, ט), והא אוקמוה חברייא.
התרגום: ואין מנוחה לפניו, פרט לזמן שמתעוררים למטה בתורה, אז הקב"ה וכל אותן נשמות הצדיקים (שעמו), כלם מקשיבים ושמחים לאותו קול, ואז מנוחה. (לפניו, ובאה מנוחה לכל נשמות הצדיקים שעמו) (לפניו נמצאת). משום שמיום שנחרב המקדש למטה, נשבע הקב"ה שלא יכנס לתוך ירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה, שכתוב ׳בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׳ (הושע יא, ט), והרי פרשוה החברים.
מן המפרשים
הסולם: ולית נייחא קמיה וכו': ואין נחת לפניו רק בשעה שמתעוררים למטה בתורה, אז הקב"ה וכל נשמות הצדיקים, כולם מקשיבים ושמחים אל קול ההוא, ואז נמצא נחת לפניו. משום שמיום שנחרב בית המקדש למטה, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: