׳המלאך הגואל אתי׳ - שכינה שאינה זזה משומר המצוות
ויחי · ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - שכינה השומרת את ההולכים בדרך בחברותא ובתורה · מאמר 42 · פיסקה 3 · דף רל ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר. ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע׳ - הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, (ס"א ל"ג דהא כתיב) הַגּוֹאֵל, אֲשֶׁר גָּאַל מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי הַגּוֹאֵל. בְּגִין דְּהוּא מִשְׁתַּכַּח תָּדִיר לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא אַעֲדֵי מִבַּר נָשׁ זַכָּאָה לְעָלְמִין. תָּא חֲזֵי, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי׳ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאָזִיל עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ תָּדִיר, וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ, כַּד בַּר נָשׁ נָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא יִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ, דְּלָא יִפּוּק יְחִידָאי בְּאוֹרְחָא. מַאי יְחִידָאי, דְּיִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ לְמִטַּר פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּלָא תַעֲדֵי מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְיִצְטָרֵךְ לְמֵיזַל יְחִידָאי, בְּלָא זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע׳ (בראשית מח, טז) - בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, (שֶׁהֲרֵי כָּתוּב) הַגֹּאֵל!? אֲשֶׁר גָּאַל צָרִיךְ הָיָה לִכְתֹּב! מַה זֶּה הַגֹּאֵל? מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָמִיד נִמְצָא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְלֹא זָז מֵאָדָם צַדִּיק לְעוֹלָמִים. בֹּא רְאֵה, ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת עִם בֶּן הָאָדָם תָּמִיד, וְלֹא זָזָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁבֶּן הָאָדָם שׁוֹמֵר מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה יִזָּהֵר בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ. מַה זֶּה יְחִידִי? שֶׁיִּזָּהֵר בֶּן אָדָם לִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תָזוּז מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְיִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת יְחִידִי בְּלִי זִוּוּג הַשְּׁכִינָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר. ׳המלאך הגואל אותי מכל רע׳ - האי קרא אית לאסתכלא ביה, (ס"א ל"ג דהא כתיב) הגואל, אשר גאל מבעי ליה, מאי הגואל. בגין דהוא משתכח תדיר לגבי בני נשא, ולא אעדי מבר נש זכאה לעלמין. תא חזי, ׳המלאך הגואל אותי׳ דא שכינתא, דאזיל עמיה דבר נש תדיר, ולא אעדי מניה, כד בר נש נטיר פקודי אורייתא. ועל דא יזדהר בר נש, דלא יפוק יחידאי באורחא. מאי יחידאי, דיזדהר בר נש למטר פקודי דאורייתא, בגין דלא תעדי מניה שכינתא, ויצטרך למיזל יחידאי, בלא זווגא דשכינתא.
התרגום: פתח ואמר, ׳המלאך הגאל אתי מכל רע׳ (בראשית מח, טז) - בפסוק זה יש להתבונן בו, (שהרי כתוב) הגאל!? אשר גאל צריך היה לכתב! מה זה הגאל? משום שהוא תמיד נמצא אצל בני אדם, ולא זז מאדם צדיק לעולמים. בא ראה, ׳המלאך הגאל אתי׳ - זו השכינה שהולכת עם בן האדם תמיד, ולא זזה ממנו כשבן האדם שומר מצוות התורה. ועל זה יזהר בן אדם שלא יצא יחידי בדרך. מה זה יחידי? שיזהר בן אדם לשמר מצוות התורה כדי שלא תזוז ממנו שכינה, ויצטרך ללכת יחידי בלי זווג השכינה.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר המלאך הגואל וגו': שואל אומר הגואל, אשר גאל היה צריך לומר, מהו הגואל. ומשיב, משום שהוא נמצא תמיד עם האדם ואינו סר מאדם צדיק לעולם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: