׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳
שכינה השומרת את ההולכים בדרך בחברותא ובתורה
הָהָר הַמַּפְחִיד וּשְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים - שְׁכִינָה אֵינָהּ זָזָה מֵהֶם
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, עָלוּ בְּהַר אֶחָד. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הָהָר הַזֶּה מַפְחִיד, נֵלֵךְ וְלֹא נִתְעַכֵּב כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הַר מַפְחִיד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם הָיָה אֶחָד - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה לֹא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִמָּנוּ, רָאוּי שֶׁלֹּא תָזוּז מֵעִמָּנוּ הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָעֳלוּ בְּחַד טוּרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי טוּרָא דַחֲלָא, נִהַךְ וְלָא נִתְעַכֵּב הָכָא, בְּגִין דְּטוּרָא דְּחִילָא הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הֲוָה חַד, הֲוָה אֲמִינָא הָכִי. דְּהָא תָּנִינָן, דְּמַאן דְּאָזִיל יְחִידָאי בְּאוֹרְחָא, אִתְחַיַּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. אֲבָל תְּלָתָא לָא. וְכָל חַד וְחַד מִינָן, אִתְחֲזֵי דְלָא תַעֲדֵי מִינָן שְׁכִינְתָּא.
אין סומכין על הנס - אך שלשה נשמרים מהיזק
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ אָדָם עַל נֵס, מִנַּיִן לָנוּ? מִשְּׁמוּאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי׳ (שמואל א טז, ב) - וַהֲרֵי שְׁמוּאֵל רָאוּי יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ כָּךְ, הוּא הָיָה אֶחָד, וְהֶזֵּק נִמְצָא לָעַיִן, אֲבָל אָנוּ שְׁלֹשָׁה, וְהֶזֵּק לֹא נִמְצָא לָעַיִן. שֶׁאִם מִשּׁוּם מַזִּיקִים - הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה לֹא נִרְאִים וְלֹא מַזִּיקִים, וְאִם מִשּׁוּם לִסְטִים - לֹא נִמְצָאִים כָּאן, שֶׁהֲרֵי הָהָר הַזֶּה רָחוֹק מִיִּשּׁוּב, וּבְנֵי אָדָם לֹא נִמְצָאִים כָּאן, בְּרַם פַּחַד הוּא מֵחַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁנִּמְצָאוֹת כָּאן.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָא תָּנִינָן דְּלָא יִסְמוֹךְ בַּר נָשׁ עַל נִסָּא. מְנָלָן, מִשְׁמוּאֵל. דִּכְתִיב, ׳אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי׳ (שמואל א טז, ב), וְהָא אִתְחֲזֵי שְׁמוּאֵל יַתִּיר מִינָן. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ הָכִי, אִיהוּ הֲוָה חַד, וְהֶזֵּיקָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵינָא. אֲבָל אֲנַן תְּלָתָא, וְהֶזֵּיקָא לָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵינָא. דְּאִי מִשּׁוּם מַזִּיקִין - הָא תָּנִינָן, דְּלִתְלָתָא לָא מִתְחֲזֵי וְלָא מַזְקֵי, וְאִי מִשּׁוּם לִסְטִים, לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכָא, דְּהָא רָחִיק מֵיִישׁוּבָא הַאי טוּרָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי הָכָא, בְּרַם דְּחִילוּ הוּא, דְּחֵיוָון בָּרָא דְּמִשְׁתַּכְּחִין הָכָא.
׳המלאך הגואל אתי׳ - שכינה שאינה זזה משומר המצוות
פָּתַח וְאָמַר, ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע׳ (בראשית מח, טז) - בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, (שֶׁהֲרֵי כָּתוּב) ׳הַגֹּאֵל׳!? ׳אֲשֶׁר גָּאַל׳ צָרִיךְ הָיָה לִכְתֹּב! מַה זֶּה ׳הַגֹּאֵל׳? - מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָמִיד נִמְצָא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְלֹא זָז מֵאָדָם צַדִּיק לְעוֹלָמִים. בֹּא רְאֵה, ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת עִם בֶּן הָאָדָם תָּמִיד, וְלֹא זָזָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁבֶּן הָאָדָם שׁוֹמֵר מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה יִזָּהֵר בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ. מַה זֶּה ׳יְחִידִי׳? - שֶׁיִּזָּהֵר בֶּן אָדָם לִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תָזוּז מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְיִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת יְחִידִי בְּלִי זִוּוּג הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע׳ (בראשית מח, טז) - הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, (דְּהָא כְּתִיב) ׳הַגּוֹאֵל׳, ׳אֲשֶׁר גָּאַל׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳הַגּוֹאֵל׳ - בְּגִין דְּהוּא מִשְׁתַּכַּח תָּדִיר לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא אַעֲדֵי מִבַּר נָשׁ זַכָּאָה לְעָלְמִין. תָּא חֲזֵי, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי׳ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאָזִיל עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ תָּדִיר, וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ, כַּד בַּר נָשׁ נָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא יִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ, דְּלָא יִפּוּק יְחִידָאי בְּאוֹרְחָא. מַאי ׳יְחִידָאי׳ - דְּיִזְדַּהֵר בַּר נָשׁ לְמִטַּר פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּלָא תַעֲדֵי מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְיִצְטָרֵךְ לְמֵיזַל יְחִידָאי, בְּלָא זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא.
תפלה קודם היציאה לדרך - להמשיך זווג השכינה
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁיּוֹצֵא בֶּן אָדָם לַדֶּרֶךְ, יְסַדֵּר תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו שְׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וְיִמְצָא זִוּוּג הַשְּׁכִינָה לִגְאֹל אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וּלְהַצִּילוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד נָפִיק בַּר נָשׁ לְאוֹרְחָא, יְסַדַּר צְלוֹתָא קַמֵי מָארֵיהּ, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא, וּלְבָתַר יִפּוּק לְאוֹרְחָא, וְיִשְׁכַּח זִוּוּגָא דִשְׁכִינְתָּא, לְמִפְרַק לֵיהּ בְּאוֹרְחָא, וּלְשֵׁזָבָא לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
יעקב יחידי וזווג השכינה עמו - קל וחומר לחברים בתורה
מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ (בראשית כח, כ), זֶה זִוּוּג הַשְּׁכִינָה. ׳וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה׳ - לִפְדּוֹת אוֹתִי מֵהַכֹּל, וְיַעֲקֹב הָיָה יְחִידִי בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּשְׁכִינָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו. כָּל שֶׁכֵּן הַחֲבֵרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא, בֵּינְתַיִם נָטְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהַעֲרִיב)
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב. ׳אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי׳ (בראשית כח, כ), דָּא זִווּגָא דִשְׁכִינְתָּא. ׳וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה׳ - לְמִפְרַק לִי מִכֹּלָּא, וְיַעֲקֹב יְחִידָאי הֲוָה בְּהַהוּא זִמְנָא, וּשְׁכִינְתָּא אָזְלַת קַמֵּיהּ. כָּל שֶׁכֵּן חַבְרַיָיא דְּאִית בֵּינַיְיהוּ מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (אמר רבי יוסי, ודאי כך הוא, אדהכי מאיך שמשא לערבא.)
שלשה בדברי תורה ושכינה עמם - אינם יראים מן ההר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה נַּעֲשֶׂה? אִם נִתְעַכֵּב כָּאן, הֲרֵי הַיּוֹם נוֹטֶה לְהִכָּנֵס. אִם נֵלֵךְ לְמַעְלָה, הָהָר הוּא גָדוֹל, וּמִפַּחַד חַיּוֹת הַשָּׂדֶה אָנוּ פוֹחֲדִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ בֶּן אָדָם עַל הַנֵּס, שהקב"ה לֹא יַעֲשֶׂה נֵס בְּכָל שָׁעָה. אָמַר לוֹ, זֶה מְדֻבָּר בִּיחִידִי, אֲבָל אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה, וּבֵינֵינוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְהַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ, לֹא נִפְחַד.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי נַעֲבִיד, אִי נִתְעַכֵּב הָכָא, הָא יוֹמָא מָאִיךְ לְמֵיעַל. אִי נְהַךְ לְעֵילָא, טוּרָא רַב אִיהוּ, וּדְחִילוּ דְּחֵיוָון חַקְלָא דָּחִילְנָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תְּוַוהְנָא עֲלָךְ רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ הָא תָּנִינָן דְּלָא יִסְמוֹךְ בַּר נָשׁ עַל נִיסָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יַרְחִישׁ נִיסָא בְּכָל שַׁעְתָּא. אָמַר לֵיהּ, הָנֵי מִילֵי יְחִידָאי, אֲבָל אֲנַחְנָא תְּלָתָא, וּמִלֵּי אוֹרַיְיתָא בֵּינָנָא, וּשְׁכִינְתָּא עִמָּנָא, לָא דָחִילְנָא.
׳משכיל לאיתן האזרחי׳
סוד חלוקת הלילה, אבן השתיה ושירת המלאכים בגן עדן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.