׳מנחת ערב׳ - קטרת באה רק על חדוה
ויחי · ׳תכון תפלתי קטרת לפניך מנחת ערב׳ - סוד הקטרת ותפלת המנחה בעצירת הדין · מאמר 41 · פיסקה 1 · דף רל ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׳ (תהילים קמא, ב). אַמַּאי ׳מִנְחַת עָרֶב׳ וְלָא צְלוֹתָא דְצַפְרָא, דְּלָא כְּתִיב ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי׳ בַּבֹּקֶר. אֶלָּא הָכִי אִתְּמָר, ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנְיךָ׳, קְטֹרֶת לָא אַתְיָא אֶלָּא עַל חֶדְוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). וְעַל דָּא כַּהֲנָא כַּד אַדְלִיק בּוֹצִינִין, הֲוָה מַקְרִיב קְטֹרֶת, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּהֵטִיבוֹ אֶת הַנִּרוֹת יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז-ח) ׳וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנִּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳. בְּצַפְרָא, עַל חֶדְוָה, דְּשַׁעְתָּא גָרִים. בְּרַמְשָׁא, לְמֶחדֵי סְטַר שְׂמָאלָא, וְהָכִי אִתְחֲזֵי. וּלְעָלַם לָא אָתֵי אֶלָּא עַל חֶדְוָה.
תרגום
פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה וְאָמַר, ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךְ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב׳ (תהלים קמא, ב) - לָמָּה ׳מִנְחַת עָרֶב׳ וְלֹא תְּפִלַּת הַבּקֶר, שֶׁלֹּא כָתוּב ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי׳ - בַּבֹּקֶר? אֶלָּא כָּךְ נִתְבָּאֵר, ׳תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךְ׳ - קְטֹרֶת לֹא בָאָה אֶלָּא עַל חֶדְוָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). וְלָכֵן הַכֹּהֵן כְּשֶׁמַּדְלִיק נֵרוֹת, הָיָה מַקְרִיב קְטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז) ׳וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז) - בַּבֹּקֶר עַל חֶדְוָה, שֶׁהַשָּׁעָה גּוֹרֶמֶת בָּעֶרֶב לְשַׂמֵּחַ צַד שְׂמֹאל, וְכָךְ רָאוּי, וּלְעוֹלָם לֹא בָא אֶלָּא עַל חֶדְוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי חזקיה ואמר, ׳תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׳ (תהילים קמא, ב). אמאי ׳מנחת ערב׳ ולא צלותא דצפרא, דלא כתיב ׳תכון תפלתי׳ בבקר. אלא הכי אתמר, ׳תכון תפלתי קטרת לפניך׳, קטרת לא אתיא אלא על חדוה, הדא הוא דכתיב, ׳שמן וקטרת ישמח לב׳ (משלי כז, ט). ועל דא כהנא כד אדליק בוצינין, הוה מקריב קטרת, כמא דאת אמר, ׳בהטיבו את הנרות יקטירנה׳ (שמות ל, ז-ח) ׳ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה׳. בצפרא, על חדוה, דשעתא גרים. ברמשא, למחדי סטר שמאלא, והכי אתחזי. ולעלם לא אתי אלא על חדוה.
התרגום: פתח רבי חזקיה ואמר, ׳תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׳ (תהלים קמא, ב) - למה ׳מנחת ערב׳ ולא תפלת הבקר, שלא כתוב ׳תכון תפלתי׳ - בבקר? אלא כך נתבאר, ׳תכון תפלתי קטרת לפניך׳ - קטרת לא באה אלא על חדוה. זהו שכתוב ׳שמן וקטרת ישמח לב׳ (משלי כז, ט). ולכן הכהן כשמדליק נרות, היה מקריב קטרת, כמו שנאמר ׳בהיטיבו את הנרת יקטירנה׳ (שמות ל, ז) ׳ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה׳ (שמות ל, ז) - בבקר על חדוה, שהשעה גורמת בערב לשמח צד שמאל, וכך ראוי, ולעולם לא בא אלא על חדוה.
מן המפרשים
מקדש מלך: כד אדליק בוצינין הוה מקריב קטרת: פי' שמן הוא באבא וקטרת באימא ואו"א כחדא שריין ולא מתפרשן לעלמין לכך הכהן היה מחבר הדלקת הנרות עם הקרבת הקטרת. ומכאן סיוע להרמב"ם ז"ל דס"ל שהיה הכהן מדליק הנרות בבוקר ובערב דסבר בהטיבו דקרא…
הסולם: פתח ר' חזקיה וכו': פתח ר"ח ואמר, תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב. שואל, למה אומר מנחת ערב, ולא תפלת הבקר, שלא כתוב, תכון תפלתי בבקר. ומשיב, אלא כך למדנו, תכון תפלתי קטרת לפניך, קטרת לא בא אלא על שמחה, ז"ש שמן וקטרת ישמח לב . ועל…
אור יקר: כהנא חסד, כד אדליק בוצינין בשמן החכמה, הוא מקריב קטורת לקשר המלכות עם החכמה והבינה, אמנם אינו דומה בחינת שמחת הבוקר לשמחת הערב, ששמחת הבוקר היא שעת השמחה ממש, ועל אותול השמחה היה בא הקטורת יחוד נוסף.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: