׳מר ממות האשה׳ - פדיון מהסטרא אחרא בזכות מעשים כשרים
ויחי · ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף · מאמר 38 · פיסקה 9 · דף רכט ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, אִתְּתָא דְּלָאו אִיהִי מַשְׂכֶּלֶת, קָרָא עַל דָּא שְׁלמֹה, ׳וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו). בְּגִין דְּחוֹבוֹי דְּבַּר נָשׁ, הוּא מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ, בְּאִינוּן עוֹבָדִין דְּעָבַד. וְעַל דָּא כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ, בְּגִין עוֹבָדוֹי דְּכָשְׁרָן, אִיהוּ אַזְמִין לֵיהּ אִנְתּוּ דְּאִיהִי מַשְׂכֶּלֶת, וּפָרִיק לֵיהּ בְּפוּרְקָן, מִגּוֹ סִטְרָא אָחֳרָא.
תרגום
׳וְעַל זֶה׳, אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מַשְׂכֶּלֶת, קָרָא עַל זֶה שְׁלֹמֹה, ׳וּמֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה׳ (קהלת ז, כו), מִשּׁוּם שֶׁחֲטָאֵי הָאָדָם הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה - וְלָכֵן, כשהקב"ה מִתְרַצֶּה בָּאָדָם מִשּׁוּם מַעֲשָׂיו הַכְּשֵׁרִים, הוּא מַזְמִין לוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא מַשְׂכֶּלֶת, וּפוֹדֵהוּ בִּפְדוּת מִתּוֹךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, אתתא דלאו איהי משכלת, קרא על דא שלמה, ׳ומוצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו). בגין דחובוי דבר נש, הוא משיך עליה, באינון עובדין דעבד. ועל דא כד קודשא בריך הוא אתרעי ביה בבר נש, בגין עובדוי דכשרן, איהו אזמין ליה אנתו דאיהי משכלת, ופריק ליה בפורקן, מגו סטרא אחרא.
התרגום: ׳ועל זה׳, אשה שאינה משכלת, קרא על זה שלמה, ׳ומצא אני מר ממות את האשה׳ (קהלת ז, כו), משום שחטאי האדם הוא מושך עליו באותם מעשים שעשה - ולכן, כשהקב"ה מתרצה באדם משום מעשיו הכשרים, הוא מזמין לו אשה שהיא משכלת, ופודהו בפדות מתוך הסטרא אחרא.
מן המפרשים
כתם פז: וע"ד אתתא דלאו איהי משכלת קרא עלה שלמה ומוצא אני מר ממות את האשה כי עונותיו גרמו שלא יזדווג באשה המשכלת אשר הוכיח לו ה'.
הסולם: וע"ד אתתא דלאו וכו': וע"כ אשה שאינה משכלת, קורא עליו שלמה, ומוצא אני מר ממות את האשה , משום שהוא משך אותה עליו, על ידי עוונותיו על ידי המעשים שעשה, ולא ע"י הקב"ה, וע"כ כשהקב"ה חפץ באדם משום מעשיו הטובים, הוא מזמין לו אשה שהיא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: