ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 38: ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף › פיסקה 7 (רכט ע"א)

דחיית איש מפני איש בזיווג - הקשה ביותר לפני הקב"ה

ויחי · ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף · מאמר 38 · פיסקה 7 · דף רכט ע"א

לשון הזוהר

וּלְזִמְנִין דְּקָא סְלִיקוּ בִּקְלִיטִין, וְאַסְטֵי הַהוּא בַּר נָשׁ אָרְחֵיהּ, סָלִיק זִוּוּגֵיהּ לְאָחֳרָא, עַד דְּיִכְשַׁר עוֹבָדוֹי, וְכַד יִכְשַׁר עוֹבָדוֹי, אוֹ דְּמָטֵי זִמְנֵיהּ, אִתְדָּחֵי גְּבַר מִקַּמֵּי גְבַר, וְאָתֵי הַאי וְנָטִיל דִּילֵיהּ. וְדָא קָשֵׁי קַמִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכֹּלָּא לְדַחְיָא בַּר נָשׁ מִקַּמֵּי גַבְרָא אָחֳרָא, וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ יָהִיב אִתְּתָא לְבַּר נָשׁ, וּמִנֵּיהּ אַתְיָין זִוּוּגִין. וְעַל דָּא ׳וּמֵיהו"ה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת׳.

תרגום

וְלִפְעָמִים שֶׁעוֹלִים בְּמֹאזְנַיִם, וּמַסְטֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ דַּרְכּוֹ, עוֹלֶה זִוּוּגוֹ לְאַחֵר עַד שֶׁיַּכְשִׁיר מַעֲשָׂיו, וּכְשֶׁיַּכְשִׁיר מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ, נִדְחֶה אִישׁ מִפְּנֵי אִישׁ, וּבָא זֶה וְלוֹקֵחַ אֶת שֶׁלּוֹ. וְזֶה קָשֶׁה לִפְנֵי הקב"ה מֵהַכֹּל, לִדְחוֹת אִישׁ מִפְּנֵי אִישׁ אַחֵר, וְלָכֵן הקב"ה הוּא נוֹתֵן אִשָּׁה לְבֶן הָאָדָם, וּמִמֶּנּוּ בָּאִים הַזִּוּוּגִים. וְלָכֵן וּמֵה' ׳אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולזמנין דקא סליקו בקליטין, ואסטי ההוא בר נש ארחיה, סליק זווגיה לאחרא, עד דיכשר עובדוי, וכד יכשר עובדוי, או דמטי זמניה, אתדחי גבר מקמי גבר, ואתי האי ונטיל דיליה. ודא קשי קמי קודשא בריך הוא מכלא לדחיא בר נש מקמי גברא אחרא, ובגין כך קודשא בריך הוא איהו יהיב אתתא לבר נש, ומניה אתיין זווגין. ועל דא ׳ומיהו"ה אשה משכלת׳.

התרגום: ולפעמים שעולים במאזנים, ומסטה אותו האיש דרכו, עולה זווגו לאחר עד שיכשיר מעשיו, וכשיכשיר מעשיו או שמגיע זמנו, נדחה איש מפני איש, ובא זה ולוקח את שלו. וזה קשה לפני הקב"ה מהכל, לדחות איש מפני איש אחר, ולכן הקב"ה הוא נותן אשה לבן האדם, וממנו באים הזווגים. ולכן ומה' ׳אשה משכלת׳.

מן המפרשים

אור יקר: קב״ה יהיב אתתא בין מה שהוא זווג ראשון הנאות אם לא ]מינוי[, בין השני שהוא ברשעתו, הכל לפי מעשיו מאת הב״ה, וזה אומרו יהיב אתתא לברנש אותה הנתנת לו שלא כראוי ולא שיתפנה לו ממש אלא מיניה אתייאן זווגין, הוא זמן מעשיו לנוכח בחינת…

הסולם: ולזמנין דקא סליקו בקליטין וכו': ולפעמים שעלו בחיבור, דהיינו שנכרז עליהם בת פלוני לפלוני מטרם שבאו לעולם, וכשנולד קלקל האדם את דרכו, אז ניתן זווגו לאחר, עד שיישר את מעשיו, ואם הטיב את מעשיו והגיע זמנו לישא את בת זוגו, נדחה גבר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר