ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 38: ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף › פיסקה 11 (רכט ע"א)

שמירת ברית הקודש ביוסף - ריבוי ברכותיו על אחיו

ויחי · ׳המלאך הגואל אתי מכל רע׳ - המשכת הברכות מהעליונים ושמירת הברית ביוסף · מאמר 38 · פיסקה 11 · דף רכט ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים׳. מַאי טַעְמָא אִתְחֲזוּ לְאִתְבָּרְכָא, בְּגִין דְּנָטִיר יוֹסֵף אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא ׳אָמַר יוֹסֵף׳ ׳בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה׳, אַחְמֵי לֵיהּ רָזָא דִבְרִית דְּנָטַר לֵיהּ. וּבְגִין דְּנָטַר לֵיהּ, אִתְחֲזוּ לְאִתְבָּרְכָא וְאִתְחֲזֵי אִיהוּ לְבִרְכָאן סַגִּיאִין. בְּגִין דָּא לְכֻלְּהוּ יָהַב בִּרְכָא חַד, וּלְיוֹסֵף בִּרְכָאן סַגִּיאִין, מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי וְגו'׳, ׳בִּרְכוֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׳ ׳תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף׳.

תרגום

וְעַל זֶה ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים׳ (בראשית מח, טז) - מָה הַטַּעַם נִרְאוּ לִבְרָכָה? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת אוֹת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל ׳זֶה אָמַר׳ יוֹסֵף, ׳בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה׳ (בראשית מח, ט) - הֶרְאָה לוֹ סוֹד הַבְּרִית שֶׁשָּׁמַר אוֹתוֹ, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר אוֹתוֹ, רְאוּיִים לְהִתְבָּרֵךְ וְרָאוּי הוּא לִבְרָכוֹת רַבּוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ לְכֻלָּם נָתַן בְּרָכָה אַחַת, וּלְיוֹסֵף בְּרָכוֹת רַבּוֹת, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳בִּרְכֹת אָבִיךְ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי וְגוֹ'׳ (בראשית מט, כו), ׳בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׳ (בראשית מט, כה) - ׳תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, ׳המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים׳. מאי טעמא אתחזו לאתברכא, בגין דנטיר יוסף את קיימא קדישא, ועל דא ׳אמר יוסף׳ ׳בני הם אשר נתן לי אלהים בזה׳, אחמי ליה רזא דברית דנטר ליה. ובגין דנטר ליה, אתחזו לאתברכא ואתחזי איהו לברכאן סגיאין. בגין דא לכלהו יהב ברכא חד, וליוסף ברכאן סגיאין, משמע דכתיב ׳ברכות אביך גברו על ברכות הורי וגו'׳, ׳ברכות שדים ורחם׳ ׳תהיין לראש יוסף׳.

התרגום: ועל זה ׳המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים׳ (בראשית מח, טז) - מה הטעם נראו לברכה? משום ששמר יוסף את אות הברית הקדושה, ועל ׳זה אמר׳ יוסף, ׳בני הם אשר נתן לי אלהים בזה׳ (בראשית מח, ט) - הראה לו סוד הברית ששמר אותו, ומשום ששמר אותו, ראויים להתברך וראוי הוא לברכות רבות. משום כך לכלם נתן ברכה אחת, וליוסף ברכות רבות, משמע שכתוב ׳ברכת אביך גברו על ברכת הורי וגו'׳ (בראשית מט, כו), ׳ברכת שדים ורחם׳ (בראשית מט, כה) - ׳תהיין לראש יוסף׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: דנטר ליה ובגין דנטר ליה אתחזו לאתברכא גרסינן לעומקא עילאה פי' בינה. כל ברכאן. פי' מוח חכמה וביכה: וכל חירו מוח הדעת: א"נ כל ברכאן מוח חכמה וכל חירו מוח בינה. יתיר יו"ד. פירוש אבא מאתר דא לעלמין. פירוש בינה אחיד לעילא ברזא…

הסולם: ועל דא המלאך וגו': וע"כ המלאך הגואל וכו' יברך את הנערים. מהו הטעם שראוים להתברך, הוא משום ששמר יוסף אות ברית קודש, ועל זה אמר יוסף , בני הם אשר נתן לי אלקים בזה, דהיינו שהראה לו סוד הברית, שנקרא זה, ששמר אותו. ומשום ששמר אותו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: