ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 36: ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם › פיסקה 5 (רכז ע"ב)

מקור החיים שממנו נטל יעקב את כל הברכות

ויחי · ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם · מאמר 36 · פיסקה 5 · דף רכז ע"ב

לשון הזוהר

׳הָאֱלהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי׳ - מַאי טַעְמָא זִמְנָא אָחֳרָא הָאֱלֹהִים. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְהָכָא בָּרִיךְ לְהַהוּא אֲתַר, בְּרָזָא דְּאֱלהִים חַיִּים, מְקוֹרָא דְחַיֵּי, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין בִּרְכָאן. וּבְגִין דָּא אַדְכַּר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי אֲתַר, וְאָמַר, ׳הָאֱלהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי׳, בְּגִין דְּכָל בִּרְכָאן דְּנָגְדֵי מִמְּקוֹרָא דְחַיֵּי, יַעֲקֹב נָטִיל לוֹן. וְכֵיוָן דְּנָטִיל לוֹן אִיהוּ, הַאי אֲתַר נָטַל בִּרְכָאן, וְכֹלָּא אִיהוּ תַּלְיָיא (נ"א בדכורא) בְּדִבּוּרָא. וְעַל דָּא ׳וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף׳ כְּתִיב.

תרגום

׳הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי׳ (בראשית מח, טו) - מָה הַטַּעַם פַּעַם אַחֶרֶת הָאֱלֹהִים? אֶלָּא סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, וְכָאן בֵּרַךְ אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם בְּסוֹד שֶׁל אֱלֹהִים חַיִּים, מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת, וְלָכֵן הִזְכִּיר עַצְמוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָמַר ׳הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹפְעוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים יַעֲקֹב לָקַח אוֹתָן, וְכֵיוָן שֶׁהוּא לָקַח אוֹתָן, מָקוֹם זֶה לָקַח בְּרָכוֹת, וְהַכֹּל תָּלוּי (בזכר) בַּדִּבּוּר, וְעַל זֶה ׳וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף׳ - כָּתוּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳האלהים הרועה אותי׳ - מאי טעמא זמנא אחרא האלהים. אלא רזא עלאה איהו, והכא בריך לההוא אתר, ברזא דאלהים חיים, מקורא דחיי, דמניה נפקין ברכאן. ובגין דא אדכר גרמיה בהאי אתר, ואמר, ׳האלהים הרועה אותי׳, בגין דכל ברכאן דנגדי ממקורא דחיי, יעקב נטיל לון. וכיון דנטיל לון איהו, האי אתר נטל ברכאן, וכלא איהו תלייא (נ"א בדכורא) בדבורא. ועל דא ׳ויברך את יוסף׳ כתיב.

התרגום: ׳האלהים הרעה אתי׳ (בראשית מח, טו) - מה הטעם פעם אחרת האלהים? אלא סוד עליון הוא, וכאן ברך את אותו מקום בסוד של אלהים חיים, מקור החיים שממנו יוצאות ברכות, ולכן הזכיר עצמו במקום הזה ואמר ׳האלהים הרעה אתי׳ - משום שכל הברכות ששופעות ממקור החיים יעקב לקח אותן, וכיון שהוא לקח אותן, מקום זה לקח ברכות, והכל תלוי (בזכר) בדבור, ועל זה ׳ויברך את יוסף׳ - כתוב.

מן המפרשים

הסולם: האלקים הרועה אותי: שואל מהו הטעם שאומר פעם שנית אלקים. ומשיב, הוא סוד עליון, שבירך כאן לאותו מקום, להמלכות, בסוד אלקים חיים, שהוא בינה, מקור החיים, שממנו נמשכים הברכות, ומשום זה הזכיר את עצמו במקום זה, שאמר האלקים הרועה אותי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר