ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 35: ׳ויהי השמש לבא׳ - הסתלקות הנשמה קודם המיתה וראיית הדורות מראש › פיסקה 7 (רכז ע"ב)

החליים הנאמנים משלימים זמנם ומסתלקים מן האדם בדין

ויחי · ׳ויהי השמש לבא׳ - הסתלקות הנשמה קודם המיתה וראיית הדורות מראש · מאמר 35 · פיסקה 7 · דף רכז ע"ב

לשון הזוהר

וּלְזִמְנִין, דְּאִינוּן מַרְעִין אִשְׁתַּלִּימוּ זִמְנַיְיהוּ, מִלְּמִשְׁרֵי תַּמָּן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, וָחֳלָאִים ׳רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳ (דברים כח, נט), דְּעֲבָדוּ מְהֵימְנוּתָא. דְּכַד שָׁרִיאָן עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, מִסְתַּלְּקֵי מִנֵּיהּ לְבָתַר דְּאַשְׁלִימוּ זִמְנַיְיהוּ, בֵּין לְצַדִּיקַיָיא, בֵּין לְחַיָּיבַיָא, וְכֹלָּא אִתְעֲבַד בְּדִינָא כִּדְקָאֲמָרָן:

תרגום

וְלִפְעָמִים אוֹתָם הֶחֳלָאִים נִשְׁלַם זְמַנָּם מִלִּשְׁרוֹת שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וָחֳלָאִים ׳רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳ (דברים מב, נט), שֶׁעָשׂוּ מְהֵימְנוּתָא, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹרִים עַל הָאָדָם מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ זְמַנָּם, בֵּין לְצַדִּיקִים, בֵּין לִרְשָׁעִים, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְדִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולזמנין, דאינון מרעין אשתלימו זמנייהו, מלמשרי תמן. כמא דאת אמר, וחלאים ׳רעים ונאמנים׳ (דברים כח, נט), דעבדו מהימנותא. דכד שריאן עליה דבר נש, מסתלקי מניה לבתר דאשלימו זמנייהו, בין לצדיקייא, בין לחייביא, וכלא אתעבד בדינא כדקאמרן:

התרגום: ולפעמים אותם החלאים נשלם זמנם מלשרות שם, כמו שנאמר וחלאים ׳רעים ונאמנים׳ (דברים מב, נט), שעשו מהימנותא, שכששורים על האדם מסתלקים ממנו לאחר שהשלימו זמנם, בין לצדיקים, בין לרשעים, והכל נעשה בדין, כמו שבארנו.

מן המפרשים

אור החמה: ולזמנין דאינון מרעין אשתלימו וגו' ירצה כי לפעמים אין אדם נדון באותו החולי כגון שכבר נגזר עליו בתחלה זמן החולה ולזה אין צריך לישפט בתוך החולי כי בהשלם הזמן מעצמן מסתלקים. ומה שאמר לעיל דאתחשך שמשא מן סיהרא כי הנשמה אל הגוף כעין…

אור יקר: וז״ש ולזמנין דאינון מרעין וכו׳, וא׳׳כ הם ד׳ חלוקות, הא׳ החולי שממנו ישפט לחיים, והדין היה או למות או לחיים, הב׳ החולי שממנו נשפט למות והדין היה ג׳׳כ לחיים ולמות. הג׳ שכבר נגזר המות וחלה למות מקודם, שהנשמה קדמה להסתלק ל׳ יום,…

הסולם: ולזמנין דאינון מרעין וכו': ולפעמים שהמחלות כבר השלימו זמנם שהוטל עליהם לייסר את האדם, כמו שאתה אומר, וחלאים רבים ונאמנים, שעושים בנאמנות, דהיינו כששורים על האדם, הם מסתלקים לאחר שמלאו את זמנם, הן לצדיקים והן לרשעים, והכל נעשה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר